ת"א 1017/06

תקציר

התובע, בעל דירה שהושכרה להורי הנתבע, ביקש לפנות את הנתבע, בטענה כי הוא שוהה בדירה שלא כדין וצבר חובות בגין דמי השימוש. הנתבע טען כי הוא "דייר ממשיך" כהגדרתו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, המזכה אותו להישאר בדירה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבע התגורר בדירה לפחות שלוש שנים לפני קבלתו של אביו לבית אבות, ובכך עמד בדרישות למעמד של דייר ממשיך. עדויות שכנו של הנתבע ועובדת סוציאלית תמכו בטענתו. בית המשפט דחה את טענת התובע כי דו"חות "ביקורי מעגלים" שנתיים הצביעו על נטישה לסירוגין של הדירה וקיבל את הסברו של הנתבע לכך שאינו מתגורר עם בת זוגו. מאחר והנתבע מילא אחר הדרישות להיות דייר ממשיך, דחה בית המשפט את התביעה וקבע כי הנתבע זכאי להישאר בדירה כשוכר. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם חוב דמי שכירות בסך 10,545 ₪, בצירוף ריבית והצמדה, וכל דמי שכירות נוספים שתדרוש התובעת. התשלום היה אמור להתבצע בתוך 30 יום, כאשר בית המשפט המליץ לשני הצדדים לנהל משא ומתן על הסדר תשלומים מתאים. עוד הציע בית המשפט כי הנתבע יסייע במציאת דירה מתאימה לעבור לגור בה, כדי לפנות את הדירה הנוכחית למשפחה נזקקת. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים ולא היה צו להוצאות, בהתחשב בייצוג הנתבע באמצעות תוכנית "פרו בונו".