ת"א 11/97

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת אופנוע בשנת 1995, הגיש תביעת נזיקין נגד הנתבעים. אין מחלוקת על אחריות לתאונה. התובע סבל מחבלות מרובות, לרבות אובדן הכרה, ואושפז למעלה מ-90 יום. מומחים העריכו את נכותו הרפואית בתחומי האורולוגיה, האורתופדיה, הפסיכיאטריה והשיקום. סך הנכות הרפואית המשוקללת הוערכה בשיעור של 76.1%. בית המשפט קבע נכות תפקודית, בהתחשב במצבו של התובע ובהשפעתה על יכולתו לעבוד. נמצא כי התובע סובל מנכות תפקודית גבוהה, המגבילה את יכולתו לבצע משימות פיזיות תובעניות ומחייבת סביבת עבודה גמישה. בית המשפט שקל גם את כושר ההשתכרות של התובע לפני ואחרי התאונה, תוך חישוב הפסדי שכר בעבר ובעתיד. בית המשפט פסק לתובע סכום חד פעמי של 1,250,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות. בית המשפט הורה לנתבעים לפצות את התובע בגין הוצאות שונות, לרבות הוצאות ספרות וקורסי מצילים הקשורים לתאונה, טיפולים נפשיים, טיפולים בבעיות זיקפה, תרופות, ביקורים אצל רופאים פרטיים, מלווים, שחייה והכשרה בכשרות וסיוע מצד שלישי. סכומים אלה נפסקו עבור הוצאות העבר והעתיד. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בגין כאב וסבל, בהתאם לנכותו הרפואית ולתקופת אשפוזו. הסכומים הכוללים שנפסקו הותאמו לאחר מכן לתשלומי נכות כללית שהתקבלו מקצבת MLL וקצבאות ביטוח לאומי. כמו כן נוספו שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט. סכום הפיצוי היה אמור להיות מוחזק בנאמנות על ידי עורך הדין של הנתבע ואחותו של התובע בשל חשש ליכולתו של התובע לנהל את ענייניו הכספיים. פסק הדין, מיום 28.4.03, ניתן שלא בנוכחות הצדדים והתמקד בטיעונים שהציג בא כוח התובע.