ע"א 6260/97

תקציר

פסק הדין עוסק בערעורים ובערעור שכנגד הנובע מהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. הערעור העיקרי מערער על פסיקת בית המשפט לטובת הבנק הלאומי של פריז (BNP) על פני חברת ספינות הקיטור הפולנית (PSC) במקרה של מסירה שגויה של מטעני פלדה. BNP, לאחר שמימנה מחדש את עסקאות מטעני הפלדה שנרכשו על ידי רם תעשיות פלדה, החזיקה בשטרי מטען מקוריים כבטוחה, שהיו אמורים להבטיח את זכותה לתבוע את המטען. עם זאת, המטען שוחרר לראם מבלי להציג שטרי מטען אלה. בית המשפט המחוזי מצא את PSC אחראית לכך שלא מנעה את שחרור המטען ללא שטרי המטען והורה על פיצוי ל-BNP, תוך שהוא דוחה את הטענות בדבר תקופת ההתיישנות ואת טענות ההגנה נגד BNP. בית המשפט דחה גם את תביעתה של ר.ר. נגד PSC, וציין את רשלנותה התורמת בניטור הבטוחות. בערעור, PSC טענה לפגמים פרוצדורליים, כולל האם BNP יכולה לטעון על סמך שטרי מטען כאשר היא יודעת שהמטען אינו ברשותה של PSC. בית המשפט דחה טענות אלה, אישר החלטות קודמות אך שינה את הריבית מ-11% כך שתתאים לשיעור בנק ישראל לחובות מט"ח. העתירה הנגדית של BNP לריבית דריבית התקבלה. העלויות ושכר הטרחה שנפסקו ל-BNP הופחתו ל-5% מסכום פסק הדין, בהתאמה למורכבות התיק. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההתאמה לאמנות התובלה הימית ואת הדינמיקה של המסחר והפיננסים הבינלאומיים.