ת"א 7837-06-09

תקציר

התובעים ביקשו לבטל חלקית הסדר פשרה פרוצדורלי, שאושר בהחלטת בית המשפט, בעילה של הטעיה וכפייה מצד הנתבעים. הסדר הפשרה עסק בסכסוך מקרקעין, במסגרתו ויתרו התובעים על זכותם לתבוע את הנתבעת מס' 11 (קידר), ובמקום זאת קיבלו את הזכות לתבוע מנתבעים אחרים פיצוי כספי וביטחון כלכלי מקידר. התובעים טענו כי קידר הציגה מצג שווא לגבי ידיעתה על זכויות הבעלות של התובעים, שלב הרשאות התכנון על הקרקע וניהול חשבון נאמנות הקשור לסכסוך. עוד נטען כי קידר הפעילה כפייה כלכלית בכך שאיימה בהפסדים כספיים עצומים אם בית המשפט ייתן נגדה צו מניעה זמני. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי יש לדחות את טענות התובעים בשל חוסר ראיות וחוסר תום לב. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם בדבר הטעיה או כפייה. נפסק כי ההסדר הפרוצדורלי, או הסכם הפשרה, לא היה נגוע בפגמים כלשהם המצדיקים את ביטולו החלקי. התובעים היו מודעים למצב הדברים בפועל בכל הנוגע לידיעתו של קידר על תביעות הבעלות שלהם, ולכן לא יכלו לטעון לטעות או הטעיה. זאת ועוד, מצגי קידר בדבר הרשאות התכנון וחשבון הנאמנות לא הוכחו, וגם אם היו, התובעים לא הוכיחו קשר סיבתי בין מצגים אלה לבין החלטתם להתקשר בהסדר הפשרה. באשר לטענה לכפייה כלכלית, מצא בית המשפט כי איומיו של קידר להפסדים כספיים פוטנציאליים היו סבירים ולא היוו לחץ פסול. החלטת התובעים להתקשר בהסדר הפשרה הייתה רציונלית, לאור חולשות הראיות שהיו בידיהם באותה עת. משכך, נדחתה תביעת התובעים לביטול חלקי של הסדר הפשרה הפרוצדורלי. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, שכן בית המשפט הכיר בהצלחתם המוגבלת של התובעים להציג התנהלות בעייתית של הצדדים האחרים, תוך שהוא מציין גם קיומו של היבט "נסתר" בתיק שמנע הערכה מלאה של העובדות. ההליך העיקרי יתחדש בפני הרכב שיקבע נשיא בית הדין, שידון בבקשות הנתבעים לדחות את התביעה על הסף.