רע"א 2967/16

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין הארכת אשפוז כפוי לאדם שאובחן עם הפרעה סכיזואפקטיבית. המבקש, שנעצר בגין איומים והעלבת עובד ציבור, נעצר ועבר בדיקה פסיכיאטרית שסברה כי נשקפת ממנו סכנה לעצמו ולאחרים. כתוצאה מכך, הוא היה נתון לאשפוז כפוי. המבקש ערער על החלטה זו וטען כי אין ראיות למסוכנותו וכי התנהגותו השתפרה משמעותית במהלך האשפוז. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בנימוק של שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הפסיכיאטרית והצורך להגן על הציבור. לאחר מכן הגיש המבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדחה. פסק הדין הדגיש את היעדר עילה משפטית ופגמים פרוצדורליים המצדיקים מתן רשות ערעור, מה גם שההחלטה נגעה להיבטים רפואיים ומקצועיים מעבר לתחום התערבותו של בית המשפט. בית המשפט הכיר בפגיעה בחירותו של המבקש, אך קבע כי מדובר באמצעי אחרון במקרים כאלה. כמו כן, צוין כי כל ליקוי פרוצדורלי אינו מצדיק התערבות, וממילא הנושא ייבחן בקרוב על ידי הוועדה הפסיכיאטרית. בנסיבות אלה, בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק הדין הקיים עומד בעינו.