ע"פ 889/79

תקציר

התיק נסוב סביב הרשעתו של הנאשם בארבע פריצות והחזקת כלי פריצה. ההרשעה התבססה בעיקר על עדות מומחה של מדענית זיהוי פלילי, הגב' מיקי (אליסון) אגרון, שקישרה את כלי הפלייר של הנאשם לסימני כלים ספציפיים שהושארו בזירות הפשע. גב' אגרון, בעלת תארים בגיאולוגיה ובביולוגיה, ערכה ניתוחים מיקרוסקופיים השוואתיים וטענה כי הכלי המדובר הותיר סימנים ייחודיים על המנעולים. חשוב לציין כי הצילומים שצולמו במהלך בדיקותיה לא הוגשו כראיה, שכן המומחית טענה כי הם יכולים להתפרש רק על ידי מי שמומחיותה הספציפית והסתמכה במקום זאת על תצפיותיה הישירות לצורך מסקנותיה. הערעור התמקד בשאלה האם השיטה המדעית בה נעשה שימוש הייתה אמינה דיה ואם התביעה הוכיחה את זהות הכלי ששימש לפריצות מעבר לכל ספק סביר. בסופו של דבר, בעוד בית המשפט הכיר בפוטנציאל של חידושים מדעיים בהליכים משפטיים, הוא מתח ביקורת על ההסתמכות אך ורק על התרשמות המומחה ללא ראיות מוכחות. הדעות היו חלוקות, כאשר הרוב הגיע למסקנה כי הראיות אינן מספיקות כדי לבסס את ההרשעה. פסק הדין הדגיש את הצורך שעדות מומחה תהיה שקופה וכפופה לחקירה נגדית, והוסיף וציין את חובתו של בית המשפט להעריך באופן עצמאי את מהימנותה ותוקפה של עדות כזו. בעקבות זאת התקבל הערעור, והנאשם זוכה מאשמת הפריצה והחזקת הכלים הנלווית אליה בשל היעדר ראיות קונקרטיות.