ערר 9035/11

תקציר

הערר, שהוגש על ידי רכבת ישראל בע"מ, ערער על החלטותיו של שמאי מכריע בנוגע לפוטנציאל התכנוני ולהערכת השווי הנלווית אליו. המשיבים, צרפתי צבי ו-49 אח, טענו כי הערכות השווי של השמאי מקובלות וכי יש להותיר את היקף ההתערבות בשמאי מכריע על כנו. הוועדה הסכימה עם המשיבים וציינה כי טענות המערער כבר הוצגו וטופלו על ידי השמאי המכריע. בהדגישו את היקף ההתערבות המצומצם, בחרה הוועדה שלא להתערב בקביעות השמאי. בנוסף, הוועדה התייחסה להחלטותיה הקודמות בעררים דומים, והדגישה כי הערכת השווי צריכה להתבסס על הליכי תכנון בר קיימא ספציפיים לקרקע המדוברת, ולא על ציפיות שוק ספקולטיביות. גם המושג "פוטנציאל כללי" נדחה כבסיס תקף לקביעת נזק לקרקע. כמו כן, הוועדה, מתוך שאיפה ליעילות ולסופיות, החליטה שלא להחזיר את השומה לתיקונים או למנות שמאי חדש, דבר שיאריך את ההליכים שנמשכו עשור. במקום זאת, תוך הפעלת סמכותה, החליטה הוועדה על שיטת אומדן, עודדה את הצדדים להגיע להסכמה ובסופו של דבר קבעה סכום סופי של 160,000 ₪. ההחלטה, שנועדה לסגור עניין, התקבלה פה אחד, והביאה לסיומו של התיק הוותיק.