ע"א 889/01

תקציר

בתיק הנוגע לחוקיות היטל סלילת כביש שהטילה עיריית ירושלים, נדחה הערעור על ידי בית המשפט. הסוגיה העיקרית נסובה סביב השאלה האם ההיטל עולה לכדי מס בלתי מורשה. הנכס המדובר, שנרכש על ידי אל עמי השקעות בשנת 1993, לא היה חייב במקור בהיטל סלילה בעת סלילת דרך גולומב שנים קודם לכן. עם זאת, העירייה התנתה מתן היתר בנייה בתשלום היטל זה, שהוגדל משמעותית לאחר תב"ע חדשה בשנת 1998. החברה שילמה את ההיטל במחאה וביקשה סעד משפטי, בטענה שההיטל אינו תקף. בית המשפט המחוזי פסק לטובת החברה, וקבע כי פעולות העירייה היו בלתי מורשות ומפלות, וציין כי אין הוראה מפורשת בחוק העזר המאפשרת הטלת היטל על בסיס עבודות כביש שהושלמו זה מכבר. יתר על כן, בית המשפט הדגיש סוגיות של חוסר תום לב ויחס דיפרנציאלי שכן נכסים אחרים הממוקמים באופן דומה היו פטורים. בית המשפט גם הטיל ספק בפרקטיקה העירונית של שימוש בעלויות סלילה כלליות במקום בהוצאות בפועל, והעלה חשש כי ההיטל תפקד כמס ולא כדמי השתתפות. בהסכמתם עם ממצאים אלה, הגיעו שופטי הערעור למסקנה כי אין קשר מספק בין ההיטל לבין עלויות ספציפיות הכרוכות בשיפורים מקומיים, ובכך מהווים הפעלה בלתי ראויה של סמכות המיסוי העירוני. הם הדגישו כי ההיטל נושא בכל רכיבי המס, שכן הוא אינו קשור ישירות להוצאות עירוניות מוחשיות, ודחו את הערעור, בטענה כי ההוצאות שנפסקו צריכות לכסות גם את הוצאות הערר.