תמ"ש 47590-02-10

תקציר

התובעת, גב' ק. ג., עתרה לבית המשפט בבקשה להורות על פינוי אחותה, הנתבעת גב' ב. ב., מדירה בערד בה התגוררו שתי האחיות קודם לכן. הזכויות בדירה נרשמו על שם התובעת אך הנתבעת טענה שהיא הבעלים החוקיים, בהתבסס על הסכם שהיה לתובעת ולבעלה המנוח עם הנתבעת. על פי הסכם נטען, הנתבעת תרכוש את הדירה – אותה התקשו התובעת ובעלה להרשות לעצמם – תוך ניצול זכויותיהם כעולים חדשים, ובתמורה יערכו התובעת ובעלה צוואה בה יורישו את הנכס לבתו של הנתבע. עוד טענה הנתבעת כי שילמה את המשכנתא על הדירה באופן עקבי מאז רכישתה וביצעה בה שיפוצים. השופט פסק לטובת התובע, ולא מצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענת הבעלות של הנתבע. השופטת קיבלה את הטענה כי אמנם קיימת הסכמה כלשהי בין הצדדים בנוגע לדירה, אך היא אינה מהווה הסכם נאמנות כפי שטען הנתבע. זאת ועוד, טענותיה של הנתבעת לא היו עקביות, ומהימנותה נפגעה מאי דיוקים מסוימים בדבריה. השופטת ציינה כי הנתבעת לא פעלה להגנה על זכויותיה הנטענות בנכס במשך שנים רבות, וכי גרסת התובעת לאירועים אמינה יותר. לפיכך, הורה בית המשפט לנתבעת לפנות את הדירה ולשלם את הוצאות המשפט של התובעת, שהסתכמו ב-5,000 ₪, עד ליום 1.4.2012.