ס"ע 3067-02-11

תקציר

התובעת, עובדת טיפולי שיניים, תבעה את מעסיקה בגין עילות תביעה שונות בנוגע לסכסוכי תשלומים במהלך העסקתה. עיקר הטענה נסובה סביב שכרה של התובעת, שלטענתה התבסס על אחוז מהפריון שלה, ולכן יש לחשב את זכויותיה הסוציאליות על בסיס הסכום ברוטו. עם זאת, הנתבעת טענה כי השכר היה במסגרת עלות ההעסקה והיה אמצעי תשלום אופייני בענף טיפולי השיניים. בית המשפט מצא כי שיטת החישוב היא עלות כוללת של העסק וניכה את כל התשלומים החלים על מעסיק. לפיכך, נדחתה הטענה כי מדובר ב"שכר כולל", למעט הכללת דמי החופשה, ששולמו כסדרה למרות היעדרותה של התובעת מחופשה. רכיב זה חויב להיות משולם בנפרד ולא נכלל בשכר. בית המשפט גם קבע את היקף משרתו של התובע למשרה חלקית (57%) על סמך רישומי הנוכחות, דבר שהשפיע על חישובי הקצבאות השונות. התביעות לדמי הבראה והחזר נסיעות נדחו מאחר ונכללו בהסכם החוזי ובהסכם קיבוצי מיוחד. גם טענותיה של התובעת לתשלום דמי עבודה בשעות נוספות ודמי חגים נדחו מאחר שלא הובאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. עבור חופשה שנתית הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע 14,460 ₪, ועבור דמי מחלה הסכום היה 10,032 ₪, הן בהפרשי הצמדה והן בריבית משפטית. יתר טענות התובע נדחו, וכל צד היה אחראי להוצאותיו עקב דחיית מרבית התביעה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים וניתן לערער עליו בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.