ת"א 46280-01-22

תקציר

התיק סובב סביב תאונת דרכים בה התובע, מוסך, מבקש פיצוי בגין תיקונים שנעשו ברכב. במוסך נטען כי בעל הרכב המחה את זכויותיו במוסך, מה שאפשר להם לתבוע פיצויים מהנתבע, האחראי לכאורה לתאונה. עם זאת, הנתבע טוען כי המחאת הזכויות אינה תקפה, תוך שהוא מסתמך על סעיף 22 לפקודת הנזיקין, האוסר על המחאת זכויות הנובעות מנזיקין. בית המשפט, בהסכמה עם הנתבע, מדגיש כי בעוד שסעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים מאפשר המחאת זכויות נושה, סעיף 22 לפקודת הנזיקין אוסר במפורש על המחאת זכויות בנזיקין, למעט במקרים המוסמכים על פי דין. המוסך טוען כי הבחנה זו צריכה לחול רק על תביעות בעלות אופי אישי ולא על תביעות נזקי רכוש. עם זאת, בית המשפט, תוך שהוא מפנה למספר תקדימים שיפוטיים, מדגיש את תוקפו של האיסור המוחלט הקבוע בסעיף 22. יתר על כן, בית המשפט מבחין בין העמדת פירות התביעה לבין הקניית זכות התביעה. הראשון מותר, ואילו האחרון אסור. במקרה זה, המחאת הזכויות כוללת במפורש את הזכות לפתוח בהליכים משפטיים, הנופלים לקטגוריה האסורה. בסופו של דבר, בית המשפט קובע כי המחאת הזכויות במקרה זה אינה תקפה, שכן היא מנוגדת לסעיף 22 לפקודת הנזיקין. אשר על כן, תביעת המוסך נדחית. נוכח עיתוי הפיטורין, חויב המוסך לשאת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך הדין בסך 10,000 ₪.