ת"פ 14822-09-12

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר הדין של שני הנאשמים שהורשעו בעבירות אלימות ואיומים. בית המשפט העליון הדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך בענישה מרתיעה. מידת הנזק שנגרם מהעבירות נבחנת על פי הפגיעות שנגרמו לנפגעים, שהיו משמעותיות במקרה זה. נסיבות ביצוע העבירות נלקחות בחשבון אף הן, לרבות היעדר תכנון מוקדם אך ריבוי התקיפות שביצעו הנאשמים. בית המשפט סבור כי העונש ההולם צריך להיות בטווח של עבודות שירות ועד מאסר בפועל. לגבי נאשם 1, שהיה לו חלק משמעותי יותר באירוע, בית המשפט מתחשב בגילו, נסיבותיו האישיות, היעדר חרטה, הרשעה קודמת בעבירת איום והסיכון לעבירה חוזרת. על נאשם 1 נגזרו תשעה חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר, ולאחריהם שישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי כספי לנפגעים וקנס. לגבי נאשם 2, בית המשפט מתחשב בגילו, מצבו הבריאותי, חוסר חרטה והרשעה קודמת בתקיפה פשוטה. הוא נידון לשישה חודשי מאסר, בניכוי תקופת המאסר, ולאחריהם שישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי כספי לנפגעים וקנס, בהתחשב במצבו הרפואי ובצורך בטיפול. לשני הנאשמים ניתנת זכות ערעור. הכרעת הדין נועדה לאזן בין הרשעה לענישה תוך שמירה על עקרון ההלימה והנסיבות האישיות.