א"פ 18522-07-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף ותמצית של פסק הדין (א"פ 18522-07-20), ערוך בלשון משפטית כמקובל בסיכומי פסיקה: ### **תמצית פסק הדין: א"פ 18522-07-20 מ.ז. נ' האפוטרופוס הכללי ואח'** **בית המשפט:** לענייני משפחה בנצרת **לפני כבוד השופט:** סגן הנשיא אסף זגורי **תאריך ההחלטה:** 12 ביולי 2020 --- #### **1. פתח דבר ומהות המחלוקת** במוקד ההליך עומדת בקשה דחופה למינוי אפוטרופוס זמני לצורך מתן הסכמה לביצוע ניתוח פולשני (קיבוע שבר בצוואר הירך) בנבדקת (להלן: **"ר.ז."**), אישה הסובלת ממחלת נפש כרונית, המביעה התנגדות עקבית לטיפול הרפואי. השאלה המשפטית המרכזית היא גבולות סמכותו של בית המשפט לכפות טיפול רפואי על אדם בנסיבות של חוסר ודאות רפואית לגבי כשרותו המשפטית, ותחת הוראות **תיקון 18 לחוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962**. #### **2. התשתית העובדתית והרפואית** ר.ז. אושפזה בבית החולים "העמק" לאחר נפילה. הצוות הרפואי המליץ על ניתוח דחוף, תוך ציון כי אי-ביצועו מעלה את שיעור התמותה בטווח של שנה ל-80%. במהלך ימי האשפוז הוגשו לבית המשפט מספר תעודות רפואיות סותרות: * **תעודה ראשונה:** לקונית, ללא אבחנה ברורה, המציינת כי הנבדקת "ממלמלת". * **תעודה שנייה:** קובעת כי הנבדקת סובלת מסכיזופרניה פעילה ואינה מבינה את מצבה. * **תעודה שלישית:** מציינת כי בוחן המציאות תקין, אך קיימת פגיעה בשיפוט בשל "מחשבות בעלות ערך יתר" (Overvalued ideas). * **תעודה רביעית:** קובעת כי הנבדקת כשרה לקבל החלטות, וכי הבלבול נבע ממצבי "דליריום" (Delirium) חולפים. בסופו של יום, הנבדקת שוחררה לביתה לאחר שסירבה לניתוח, ובית החולים קבע כי היא כשירה לסרב. #### **3. עקרונות משפטיים וחידושי פסיקה** **א. עקרון האוטונומיה של הפרט ותיקון 18:** בית המשפט מדגיש את השינוי הפרדיגמטי שהביא תיקון 18 לחוק הכשירות. המוקד עבר מ"טובת החסוי" (כפי שנתפסת בעיני החברה והרופאים) לכיבוד **רצונו והעדפותיו** של האדם. נקבע כי זכותו של אדם, גם אם הוא סובל ממחלת נפש, לסרב לטיפול רפואי, כל עוד לא הוכח כי בוחן המציאות שלו פגום באופן השולל את כשרותו לקבלת החלטה ספציפית זו. **ב. הבחנה בין אבחנה פסיכיאטרית לכשרות משפטית:** בית המשפט מחדש וקובע כי אבחנה של "סכיזופרניה" או "דמנציה" אינה מהווה כשלעצמה עילה למינוי אפוטרופוס. יש לבחון את **הכשרות הפונקציונלית** ביחס להחלטה הקונקרטית. במקרה דנן, הוכח כי גם תחת מחלה כרונית, הנבדקת הבינה את הסיכון (פחד ממוות בניתוח) וביטאה רצון עקבי. **ג. חובת הפירוט בתעודת רופא מומחה:** בית המשפט מותח ביקורת על הגשת תעודות רפואיות לקוניות בהליכי אפוטרופסות דחופים. נקבע כי על המומחה לשתף את בית המשפט בתהליך הסקת המסקנות, תוך התייחסות לארבעה מרכיבים חיוניים: 1. **הבנה:** היכולת להבין את המידע הרפואי והסיכונים. 2. **הערכה:** היכולת להעריך את רלוונטיות המידע למצבו האישי של המטופל. 3. **היגיון:** היכולת להשתמש במידע בתהליך קבלת החלטות לוגי. 4. **ביטוי:** היכולת לבטא את ההחלטה באופן ברור. #### **4. החדשנות הפרוצדורלית: התוויית נוהל עבודה (Flowchart)** החידוש המרכזי בפסק הדין הוא יצירת **פרוטוקול עבודה מחייב** לבתי חולים ולמדינה בהגשת בקשות למינוי אפוטרופוס לטיפול רפואי כפוי: * **שלב א':** איסוף מידע מקיף על ידי עו"ס בית החולים, כולל עמדת המטופל ובני משפחתו. * **שלב ב':** עריכת בדיקה פסיכיאטרית מעמיקה המבוססת על כלי הערכה מוכרים (כגון ACE), ולא רק על התרשמות כללית. * **שלב ג':** בקרה של ב"כ היועמ"ש כ"Officer of the Court" על תקינות המסמכים טרם הגשתם. * **שלב ד':** פירוט רפואי של דחיפות הפעולה, חלופות טיפוליות ושיעורי הצלחה/תמותה סטטיסטיים. #### **5. סיכום ומסקנות** בית המשפט דחה את הבקשה למינוי אפוטרופוס, תוך קביעה כי אין לכפות על אדם ניתוח בניגוד לרצונו המפורש, כאשר קיימת תנודתיות במצבו הקוגניטיבי וחוסר ודאות לגבי שלילת כשרותו. ההחלטה מהווה תמרור אזהרה מפני "יד קלה על ההדק" במינוי אפוטרופוסים מתוך גישה פטרנליסטית, ומעלה על נס את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בהקשר של טיפול רפואי. --- **"טובתו של חולה שאינה מתיישבת עם רצונו, מקום שהוא יכול להבין הסיכונים לחייו ולבריאותו ובכל זאת בוחר מדעת לקחתם, שוב אינה טובתו היא. היא רק האופן שבו אנו (רופאים, חברה, בית משפט) רואים את טובתו."** (פסקה 36 לפסק הדין).