ע"א 4085/07

תקציר

התיק נסוב סביב בקשה שהגיש המשיב לביצוע שטר חוב בגין שיק על סך 4.2 מיליון ₪ כנגד המבקשים. המבקשים התנגדו להוצאה לפועל, חלקו על אחריותה של המבקשת מס' 1 על פי השיק והעלו טענת קיזוז. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לאחר שהתיר למבקשים להתגונן, פסק נגדם, דחה את תביעתם לקיזוז וחייב את המבקשת מס' 1 באחריות על סמך חתימתה של המבקשת מס' 2. בקשתם של המבקשים לעכב את ביצוע פסק הדין נדחתה בנימוק שלא ייגרם לה נזק בלתי הפיך. המבקשים ערערו לבית משפט גבוה יותר, טענו לטעויות פרוצדורליות וטענו כי ההסכם הבסיסי בוטל, מה שהופך את השיק לבטל. לטענתם, מימוש פסק הדין יביא לאובדן מקום מגוריהם, שלטענתם לא ניתן יהיה לתקנו אם ערעורם יצלח. המשיב, לעומת זאת, טען כי ערעור המבקשים אינו מוצדק והדגיש את חובותיהם הכבדים של המבקשים. בית המשפט שב והדגיש כי ערעורים בדרך כלל אינם עוצרים את ביצוע פסק הדין, אלא אם כן המבקש מראה סיכון לתוצאות בלתי הפיכות. נוכח מצבם הכלכלי הקשה של המבקשים, הכולל חובות של קרוב ל-90 מיליון שקל ועיקולים קיימים על מקום מגוריהם, הגיע בית המשפט למסקנה כי מכירת הבית היא בלתי נמנעת, ומשכך לא ייגרם נזק בלתי הפיך מביצוע פסק הדין. משכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, כאשר בית המשפט אישר כי ביצוע פסק דין כספי נותר בדרך כלל הפיך. ההחלטה התקבלה סופית ב-20 בנובמבר 2007.