ע"פ 1599/08

תקציר

במקרה הנדון הורשעו המערערים בניסיון לסכן חיי אדם בכך שתכננו לחסום את נתיבי איילון ולהצית כלי רכב עמוסים בחומרים דליקים. בית המשפט המחוזי התמקד בממצאים העובדתיים, והסתמך במידה רבה על דבריו של לבקוביץ', שותפו לפשע, למרות טענות המערערים בדבר מהימנות עדותו. בית המשפט סבר כי תכניתם החלופית של המערערים – הצתת גבעה – בלתי סבירה והגיע למסקנה כי כוונתם ברורה. הערעור ערער על הממצאים העובדתיים, על היסוד הנפשי הנדרש להרשעה ועל החלת "כלל הציפייה", המשווה ראיית הנולד של סכנה לכוונה. בית המשפט עמד על כך שכלל זה חל על העבירה, והפריך את הטענות לפיהן יש לפטור אותה ממניעים אידיאולוגיים לכאורה הדומים לחופש הביטוי. יתר על כן, בערעור נדונו הרשעות הקשורות לשיבוש הליכי משפט, שכן המערערים הואשמו בכך שהניא את לבקוביץ' מלהעיד נגדם. בית המשפט הכיר בחוסר הגינות פרוצדורלית במעצרם המשותף, אך מצא בסיס מספיק להרשעה, אך הציע להקל בעונשן של עבירות אלה. בסופו של דבר, הופחתו מעט עונשיו של המערער, דבר המשקף את התחשבותו של בית המשפט בשיקולים פרוצדורליים והקשריים, תוך שמירה על ההרשעות והכרה בחומרת העבירות שבוצעו על רקע מחלוקת פוליטית במהלך תוכנית ההתנתקות.