עת"מ 4541/10

תקציר

העותרת, חברה המספקת שירותי הסעות תלמידים, הגישה עתירה נגד המשיבים, בדרישה למנוע מאחד מהם להתקשר בהתקשרות עם חברה אחרת (המשיבה מס' 5) שזכתה במכרז לשירותי הסעות תלמידים. לחילופין, ביקשה העותרת לפסול את הצעתה של המשיבה מס' 5 ולהכריז עליה כזוכה במכרז. כן ביקשה העותרת מבית המשפט להורות למועצה המקומית הרלוונטית (המשיבה מס' 2) לפתוח את הצעתה ולשקול אותה למכרז, וביקשה אישור משר הפנים להשתתף במכרז. עוד ביקשה העותרת צו שיאסור על המשיבה מס' 2 לצאת למכרז חדש. יחד עם העתירה הוגשה בקשה לצווי ביניים. בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי סיכויי ההצלחה של העתירה אינם גבוהים ומאזן הנוחות אינו לטובת מתן צו הביניים. בית המשפט הצביע על שני פגמים משמעותיים בעתירה. ראשית, לא צורפו מסמכי המכרז והצעתה של העותרת, וזהו ליקוי מהותי. שנית, חל שיהוי בלתי מוצדק בהגשת העתירה, שכן העותרת ידעה על הצורך באישור שר הפנים ותנאי המכרז בשנת 2009, אך הגישה את העתירה רק לאחר פרסום תוצאות המכרז בשנת 2010. ההיבטים האובייקטיביים והסובייקטיביים של עיכוב זה היו בעייתיים. בנוסף, הסעד המבוקש נופל בגדר חריג לכלל האוסר על התקשרויות בין עיריות לקרובי משפחה, והעותרת לא יכלה להבטיח כי שר הפנים יאשר את בקשתן. ככלל, סיכויי הצלחת העתירה היו מזעריים, ומאזן הנוחות העדיף את דחיית צו הביניים. העותר חויב לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪ למשיבים 1 ו-2.