ת"א 1161/07

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לטענות סותרות בנוגע לבעלות על חלקות קרקע באלעראקיב. הנתבעת, רשות הפיתוח, טוענת לזכויות בקרקע על סמך תעודה חתומה על ידי שר האוצר לפי חוק חרם, ואילו התובעים טוענים לזכויות באותה קרקע מכוח בעלות פרטית קודמת. בית המשפט מתייחס תחילה לשאלת הסמכות המהותית, ומדגיש כי לבתי המשפט יש סמכות לדון בעניינים אגב סמכותם, לרבות נושאים השמורים בדרך כלל לבתי משפט אחרים. יש צורך שבית המשפט יכריע בשאלת הבעלות בקרקע, דבר המחייב דיון אגב בחוקיות הליך ההפקעה שיזם הנתבע. לאחר מכן, בית המשפט דן בערך הראייתי של התעודה שהונפקה על ידי שר האוצר. בית המשפט מכיר בכך שהתעודה נחשבת בדרך כלל לראיה חלוטה, אך מפרש פסיקות קודמות של בית המשפט העליון כמותירות פתח צר לערעור על תוקפה של התעודה. יודגש, כי אין לשלול אפשרות זו בשלב מקדמי זה, במיוחד בהתחשב בטענות התובעים בדבר בעלות פרטית קודמת, הראויות להישמע. המכשול העיקרי שעליו הצביע בית המשפט הוא טענת השיהוי של הנתבעת, בטענה כי השיהוי של התובעים בעמידה על זכויותיהם יכול להצדיק את דחיית התביעה. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי אין להשתמש במוסד השיהוי כ"חרב" אלא כ"מגן". אין זה סביר להעריך לגופה של טענת השיהוי לפני שניתנה לתובעים הזדמנות להציג את עמדתם. בית המשפט מציין כי הנתבעת התמהמהה גם בעמידה על זכויותיה, דבר המערער את טענתה לשיהוי כבד. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לתת לתובעים הזדמנות להציג את טענותיהם, אם כי בגישה מאופקת וקצבית. יודגש כי החלטה זו אינה מכריעה לגופן של טענות התובעים אלא מבטיחה את זכותם הבסיסית לדיון בבית המשפט. הליך בית המשפט יתמקד תחילה בטענות השיהוי ובזכותם של התובעים להישמע באשר לתוקף ההפקעה. התובעים נדרשים להגיש תצהירים בתוך 45 יום, ולאחר מכן תצהירי הנתבע 45 יום. חקירת מצהירי התובעים תתנהל בפני בית המשפט במועד שנקבע.