תפ"ח 34956-02-10

תקציר

לאחר תיק פלילי מורכב בו היו מעורבים נאשמים רבים, הגיע הנאשם מס' 6 להסדר טיעון. במסגרת ההסדר הוא הודה באישום של נשיאת נשק והובלתו, בעוד אישומים אחרים בוטלו. השופט שקל את נסיבות העבירה, את תפקידו של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות, תוך איזון בין חומרה להקלה. גורמים מרכזיים כללו את הודאת הנאשם, חרטה, גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, משפחה תומכת וסיכון נמוך לפגיעה חוזרת. בעוד שאופיין של עבירות נשק מחייב בדרך כלל ענישה מחמירה, השופט החליט שלא להטיל עונש מאסר. במקום זאת, נגזרו על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל או חמישה חודשי מאסר במקום הקנס. השופט הדגיש את חומרת עבירות הנשק, אך הכיר בפוטנציאל השיקומי של הנאשם. גזר הדין נועד להרתיע מפני פשיעה תוך תמיכה במאמצי השיקום המתמשכים של הנאשם. השופט דחק בנאשם להתייצב לעבודות שירות והזהיר מפני השלכות על כל הפרה בתוך תקופת ההשעיה בת שלוש השנים. פסק הדין ניתן ב-23 באוקטובר 2011, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.