רע"א 8763/08

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לאמות המידה להערכה האם ניתנה חוות דעת רשלנית והאם ניתן להטיל על מי שנתן את חוות הדעת אחריות לכך. הפסיקה בעניין זה ברורה ומבוססת, וקובעת כי אחריות קמה כאשר אדם מביע דעה בתחום מומחיותו, או בתחום שהוא מתיימר להיות מומחה בו, וכי מקבל חוות הדעת מסתמך עליה באופן סביר לרעתו. בנוסף, יש להראות כי היה על הספק לדעת כי יש להסתמך על חוות דעתו, כי לא צפויה ביקורת ביניים על חוות הדעת וכי חוות הדעת אינה סבירה בהתחשב במומחיותו. תקדים זה נקבע בתיק ע"א 5302/93 בנק מסד בע"מ נ' לויט. פסק הדין הנוכחי, התואם את ממצאי בית המשפט המחוזי, מדגיש כי אין לפרש כלל זה כאומר שכל מומחה שחוות דעתו נדחתה בבית המשפט יישא אוטומטית באחריות לרשלנות. תחת זאת, על הנסיבות לעמוד במבחנים האמורים. באשר לבקשה הספציפית שלפנינו, שעניינה שמאי שנתן חוות דעת מחוץ לתחום מומחיותו לכאורה, פסק הדין מסרב ליתן רשות ערעור. משכך, עומדת החלטת הערכאה הקודמת ולא ניתן צו הוצאות. החלטה זו מתקבלת בהתאם לאמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", הניתנת רק במקרים בעלי עניין ציבורי משמעותי או חשיבות חוקתית.