דב"ע נב/20 - 4

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו ליתן צו מניעה זמני האוסר על עובדי הבנק לשבות. השביתה הייתה בקשר למשא ומתן המתמשך על הסכם השכר לשנת 1991. בית הדין לעבודה לא זימן את העובדים או את נציגתם, ההסתדרות, לדיון לפני הוצאת צו המניעה, והצו היה רחב וגורף, ואסר על כל שביתה מכל סיבה שהיא. בית הדין מצא כי החלטת בית הדין לעבודה נפלה טעות משני טעמים. ראשית, לא היה זה הוגן מבחינה פרוצדורלית להוציא צו מניעה זמני מבלי להזמין את הצד שכנגד, מה גם שהיה די זמן לעשות כן, ושנית, צו המניעה היה רחב מדי, שכן הוא חל על כל סכסוך עתידי. פסק הדין מדגיש את המדיניות של הזמנת שני הצדדים לדיון בסכסוך קיבוצי, ואת שיקול הדעת שבו על בתי המשפט לפנות למתן צווי מניעה זמניים. העניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון בבקשה לצו ביניים ובבקשה העיקרית, שתיקבע בימים הקרובים. עם זאת, נוכח היעדר הודעה מוקדמת ואופייה הבלתי חוקי של השביתה, כמו גם התנהלות העובדים, הצדיק בית הדין מתן צו מניעה זמני עד לדיון הקרוב, במתכונת ספציפית וראויה.