רע"א 400/21

תקציר

בפסק דין שעסק בבקשה למתן רשות ערעור נדונו שלוש סוגיות מרכזיות. ראשית, נדונה השאלה האם ניתן לערער על החלטות בנוגע לעיון במסמכים שעיין בהם עד במהלך עדותו. השופט גרוסקופף סבר כי החלטת בית המשפט להתיר או לדחות עיון כזה צריכה להיות פתוחה לערעור, וטען כי אין הבחנה ברורה בין תסקיר בשלב ההוכחות לבין הליכים מקדמיים. עם זאת, השופט עמית חלק על כך, והדגיש את הציות לצווי בית המשפט כדי למנוע שיבוש הליכי משפט. בבחינת יחסי הגומלין בין טענות לחיסיון לבין עיון במסמכי עדים, הציע השופט גרוסקופף כי הבאת מסמך לדוכן עשויה להעביר את החיסיון שלו ממוחלט ליחסי. השופט עמית ערער על כך, וקבע כי החיסיון נותר מוחלט אלא אם כן ויתר עליו במפורש. בסופו של דבר, בית המשפט הסכים כי החיסיון על מסמכים שהוכנו להליכים משפטיים קודמים נמשך, אך זיהה אותו כיחסי במשפטים הבאים. בעוד שהחלטתו של בית משפט קמא שלא לאפשר עיון במסמכים אושרה, הוא הכיר בכך שיש להפעיל את החיסיון במשפטים עתידיים בשיקול דעת. ההחלטה ביקשה לאזן בין תקינות ההליכים המשפטיים לבין הצורך להגן על חומרים חסויים.