ע"פ 1287/14

תקציר

בפסק דין זה מקבל בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לעונשו של המערער בגין עבירות מין חמורות, תוך הדגשת חומרתן של עבירות אלה והצורך בענישה מחמירה שתשמש הן הרתעה והן כגמול. מעשיו של המערער כללו תקיפה מינית אלימה כלפי קטין, תוך ניצול יחסי אמון, שגרמו לפגיעה נפשית ונפשית קשה בקורבן. חרף טענותיו של המערער בדבר חומרת העונש וטענותיו כי הושפע מקורבנות העבר, דוחה בית המשפט ערעורים אלה, בנימוק שלא הוכח טיבן של טענות אלה והיעדר אחריות מלאה מצד המערער. הערכת המסוכנות של המערער, שעלתה לרמה בינונית-גבוהה, מצדיקה עוד יותר את העונש כפי שהוא עומד כיום. בנוסף, בית המשפט מוצא את הפיצוי המוטל על הנפגע מתאים ועולה בקנה אחד עם תקדימים משפטיים, תוך ביטול יכולתו הכלכלית של המערער כגורם בקביעת הפיצוי. ככלל, ההחלטה נחשבת סבירה במסגרת הנחיות הענישה שנקבעו לעבירות מסוג זה, ומדגישה את הצורך להגן על שלום הציבור ולתמוך בקורבנות. לפיכך הערעור נדחה, ומחזק את גזר דינו המקורי של בית המשפט המחוזי ואת הפיצוי הכספי שנפסק.