סע"ש 69924-12-18

תקציר

התובעת, מטפלת זרה בסיעוד, תבעה את שני מעסיקיה בגין שכר שלא שולם. הנאשמת הראשונה הייתה המטופלת בה טיפלה, והנאשמת השנייה הייתה בתה של החולה, שניהלה את ענייניה הכספיים של אמה. בית הדין מצא כי הנתבע הראשון היה מעסיקו היחיד של התובע. שכרה של התובעת עלה על שכר המינימום, והניכויים ששולמו משכרה לא חרגו מהתקרה המותרת של 25%. עם זאת, הניכויים בגין ביטוח רפואי לא בוצעו כדין משום שהנתבעים לא סיפקו הוכחת תשלום, ולכן התובע היה זכאי להחזר של 4,946 ₪ בגין ניכויי ביטוח רפואי. כמו כן נוכו לתובע 8 ₪ בגין הוצאות מגורים בחודשים ינואר ופברואר 2017. לפיכך, חויבה הנתבעת הראשונה לשלם לתובע החזר בסך 4,954 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.8.2018. עוד קבע בית הדין כי התובעת התפטרה מתפקידה, ולכן נדחו תביעותיה לפיצויי פיטורים, פיצויי הודעה מוקדמת ופיטורים שלא כדין. כמו כן נפסקו לתובע 5,861 ₪ מהנתבעת הראשונה בגין הפרשות שלא שולמו לפנסיה ולפיצויים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים לקיזוז, וקבע כי הן אינן ברורות ואינן נתמכות בראיות. התביעה נגד הנתבע השני נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות. הנתבע הראשון חויב לשלם לתובע 1,500 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויישלח אליהם.