ת"א 43063-02-12

תקציר

התובע, אשר הועסק על ידי הנתבעת מ.ש. מגה שירותים ויזמות בע"מ (מגה שירותים), נפגע בעת שעבד במרכול של רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (רמי לוי), והגיש תביעה כנגד מגה שירותים. מגה שירותים הכחישה את הטענות והגישה הודעת צד ג' נגד רמי לוי, בטענה כי לא מדובר בחברת כוח אדם אלא במעסיקו בפועל של התובע, כפי שהיא פיקחה והנחתה אותו. רמי לוי הכחיש את הטענות וטען כי מגה שירותים היא קבלן עצמאי. הצדדים לא הסכימו על זהות האחראי למתן ההוראות לתובע, כאשר התובע טען כי עבד תחת הממונה של רמי לוי ומגה שירותים טענה כי עבד תחת שלהם. בית המשפט מצא כי מגה שירותים אינה רק ספקית כוח אדם אלא גם מעסיקתו המעשית של התובע, כפי שהיא פיקחה והדריכה אותו. עם זאת, על רמי לוי הוטלה גם אחריות מסוימת בגין אי פיקוח נאות על פעילות מגה שירותים. כך, מגה שירותים ורמי לוי קיבלו כל אחד 70% ו-30% מהאחריות הנזיקית, בהתאמה. באשר לתביעות חוזיות, סעיף השיפוי בהסכם בין מגה שירותים לרמי לוי לא חייב את מגה שירותים לשפות את רמי לוי בגין נזקים הנובעים מרשלנותה הישירה. עוד קבע בית המשפט כי הן מגה שירותים והן רמי לוי היו מבוטחים בשתי חברות ביטוח, וקבע את חלוקת האחריות בין המבטחים. המבטחים היו אמורים לפצות את מגה סרוויסס, שכבר הגיעה להסכם פשרה עם התובעת, לפי היחס בין סכומי הביטוח. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו, והסכום שנפסק היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.