ע"א 91/19

תקציר

בעניין שבבי שבבים (1994) בע"מ ואחרים נגד תומר בוכריס, דן בית המשפט העליון, בהרכב השופטים י' עמית, ד' מינץ וא' גרוסקופף, בערעור על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הערעור נבע ממחלוקות בין הצדדים, שטופלו תחילה באמצעות הסכם גישור. הסכם זה כלל מינוי רואה חשבון, אורי כהן, כמומחה לקביעת שוויין של חברות מסוימות בהן החזיק המשיב מניות. חברות אלה כללו שבבי שבבים, קו רכבת וצ'יפ פרופרטיז, עם אמות מידה להערכת שווי שנקבעו באחוזי בעלות ספציפיים. הגישור הסתיים בהבנה כי חוות דעתו של המומחה תהיה מחייבת וחלוטה, ולא ניתנת לערעור. עם זאת, לאחר פרסום דו"ח הערכת השווי של המומחה, ערערו המערערים על תוקפו, טענו לפגמים וביקשו לתת פסק דין שיבטל את מסקנות המומחה ויחליף אותו. לטענתם, המומחה התעלם מנתונים מסוימים שהיו יכולים להוריד את הערכות השווי של החברות. בית משפט קמא דחה ערעור זה, תוך שהוא מדגיש כי הסכם הגישור מהווה הסכמה חד משמעית ודחה את הטענות בדבר התנהלות מקצועית בלתי הולמת של המומחה. בערעור הכיר בית המשפט העליון בעילות המצומצמות שעל בסיסן ניתן להטיל ספק בסמכותו של המומחה, אך ציין ניגוד עניינים לכאורה, שכן למומחה היו מגעים מקצועיים עם בא כוח המשיב. ניגוד עניינים פוטנציאלי זה הביא את בית המשפט העליון להעביר את התיק לבית משפט קמא לבחינה נוספת של טענה זו, מבלי לנקוט עמדה בסוגיה העומדת ביסוד הערכת השווי. משמעות ההחלטה לקיים את פסק הדין המפותח עד לבירור נוסף היא שכיום אין צורך להחזיר תשלומים ששולמו על פי ההחלטה הראשונית. הליך הערעור נמשך, אפוא, וממתין לעיון נוסף של בית משפט קמא.