פ"א 60312-01-18

תקציר

הנאשם ביצע עבירות תכנון ובנייה ונגזרו עליו בבית משפט השלום שישה חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 250,000 ₪, כפל אגרה והפעלת התחייבות קודמת בסך 80,000 ₪. הנאשם ערער על גזר הדין, ובית המשפט דחה את הערעור. בית המשפט הסכים עם שיקוליו העיקריים של בית משפט השלום בגזר הדין, לרבות חומרת העבירה ומידת אשמתו של הנאשם, אך חלק על כמה נקודות. בית המשפט מצא כי שגה בית משפט השלום בכך שלא בחן את יכולתו הכלכלית של הנאשם בעת קביעת העונש ההולם, אולם טעות זו לא השפיעה באופן משמעותי על התוצאה. עוד מצא בית המשפט כי העונש שביקשה התביעה ונקבע על ידי בית משפט השלום היה צר מדי הן מבחינת מאסר והן מבחינת קנסות. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש שהוטל היה קל ביחס למעשיו של הנאשם, והנאשם לא הביא ראיות לנסיבות אישיות מיוחדות המצדיקות הקלה בעונש. יתר על כן, בית המשפט ציין כי לא היה צריך להחיל את עונש המאסר על תנאי בחפיפה מלאה, ושאלת הצדקת העונש המרתיע הייתה תיאורטית, שכן התביעה לא ערערה על העונש. לפיכך, הערעור נדחה ביחס לכל העונשים.