ת"א 25662-02-20

תקציר

פסק הדין מורה על פירוק שותפות בחלקת קרקע בירושלים בדרך של חלוקה בעין, לפי סעיף 41(ב) לחוק המקרקעין. שיטה זו ישימה מאחר שרוב בעלי הקרקע – לרבות התובעים והנתבע מס' 1, המחזיקים יחד למעלה מ-99% מהקרקע – מסכימים לה. הנתבע מס' 5, שבבעלותו חלק קטן בקרקע (0.31%), התנגד לחלוקה זו. השופט קבע כי הוראות סעיף 41(ג) לחוק המקרקעין יחולו על חלקה של הנתבעת 5, וחייבה את התובעים לשלם להם 1,109,331 ₪. סכום זה נקבע על פי הערכת שווי הקרקע, עלויות הפיתוח והיטל השבחה. השופטת מינתה את בא כוחם של התובעים ואת הנתבע מס' 5 ככונסי נכסים משותפים לניהול ביצוע התשלום והעברת הזכויות לתובעים. כל צד אחראי להוצאות המשפט שלו, ואילו התובעים והנתבע מס' 1 יחלקו בהוצאות עבור המומחה שמונה על ידי בית המשפט. על כונסי הנכסים להגיש לוח זמנים לתשלום והעברת הזכויות בתוך שבועיים, והתהליך כולו אמור להסתיים בתוך ארבעה חודשים. חלוקת המקרקעין תתרחש רק לאחר שהנתבע מס' 5 יקבל את התשלום שנקבע. על התובעים להודיע לבית המשפט בתוך חודש אם ניתן לקבל החלטה זהה לגבי זכויותיהם של נתבעים 2 ו-3, שלא הגנו על תביעתם. עוד נקבע בפסק הדין כי אף צד לא יידרש לשאת בהוצאות המשפט של הצד השני, אלא כאמור, ונאשם 5 יישא במלוא עלות חקירתו המיותרת של המומחה. לבסוף, השופטת מכירה בזכותו של נאשם 5 לערער על פסק הדין כעניין שבדין.