ע"ע 1633/04

תקציר

בערעור טענה החברה כי פיטוריה של המשיבה, גב' מזל זכאי, היו כדין, לאחר שקיבלה אישור לפיטורים בטרם נודע לה על הריונה. החברה טענה כי הפיטורים אינם קשורים להריונה וטענה כי אין להטיל עליהם אחריות לפגמים פרוצדורליים, וכן טענה כי היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים או הבראה מאחר שלא השלימה שנת עבודה מלאה. עם זאת, בית הדין האזורי לא מצא כל הצדקה לטענות אלה, והצביע על חוק עבודת נשים, האוסר על פיטורי עובדות בהריון ללא אישור מתאים. בית הדין קבע כי הפיטורים נוגדים חוק זה, שכן החברה ידעה על הריונה של זכאי עד להחלטת הפיטורים שלה ביום 4.10.99, אשר לא נתמכה בנימוקים מהותיים שהוצגו בפניה טרם מתן ההחלטה. הפגמים הפרוצדורליים ניכרו, שכן נשללה מזכאי הזכות להגיב לטענות או לעסוק בתהליך, הן ברמת הנהלת החברה והן בפני המנכ"ל. בית הדין הדגיש כי הליך קבלת ההחלטות בחברה היה פגום והפיטורים לא היו מוצדקים. לפיכך הוטלה על החברה האחריות לפיטורים שלא כדין וחויבה בתשלום פיצויים, לרבות פיצויי פיטורים והבראה ושכר טרחת עורך דין, תוך דחיית ערעור החברה. פסק הדין אישר את ממצאי בית הדין האזורי וחייב את החברה למלא את חובותיה כפי שנקבעו במקור.