עב"ל 197/06

תקציר

המערער, עו"ד רפי דמרי ססי, הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, המיוצג על ידי עו"ד ניצן הראל, כנגד החלטה שהתקבלה בעניין קצבת הנכות מעבודה. בינתיים יוצגה המשיבה על ידי עו"ד סאוסן קאסם. הערעור היה על הפעלת תקנה 15 לאחר שוועדה רפואית לעיון חוזר קבעה כי לא חלה החמרה במצבה של ססי. ההחלטה המקורית, שהתקבלה בשנת 1995, ייחסה 20% מנכותה של ססי למצב קודם ו-30% לתאונת עבודה. ססי ביקש לבדוק את מצבו בשנת 2005, אך הוועדה הרפואית לעררים קבעה כי מצבו לא הידרדר וכי כל הידרדרות נובעת מהתקדמות טבעית של מחלת הלב שלו, שאינה קשורה לתאונת העבודה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את ערעורה של ססי על החלטה זו, מה שהוביל את ססי לערער לבית המשפט העליון במקום לבקש רשות ערעור. בית המשפט העליון בחר לבחון את הערעור לגופו ולמעשה נתן רשות ערעור. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסק הדין הקודם או בהחלטת ועדת הערר. הם הסכימו עם המשיב כי ההחלטה משנת 1995 היא חלוטה ולא ניתן לשנותה בהליך של דיון חוזר. מאחר שגם ועדת הערר קבעה כי אין הרעה במצבה של ססי, לא הייתה עילה לעיון חוזר בתקנה 15. בית המשפט פירש גם את תחולתה של תקנה 15, יחד עם תקנה 17, הקובעת מסגרת זמן של שנה עד 5 שנים שבמסגרתה ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בתקנה 15, והסביר את תכליתה של הוראה זו. הערעור נדחה בסופו של דבר, אך ססי הופנה לזכותו לפעול לפי תקנה 17. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 30/01/2007.