בש"פ 5647/22

תקציר

פסק הדין דן בעקרון פומביות הדיונים, עקרון יסוד חוקתי המבטיח שקיפות במערכת המשפט. אמנם קיימים חריגים לעיקרון זה, אך הם מפורשים בצמצום, ונטל ההוכחה מוטל על הצד המבקש לסטות מעיקרון זה. במקרה זה, החריג התייחס להגנה על נפגע עבירת מין. עם זאת, מאחר שהנפגע הסכים כעת לפרסום פסק הדין תוך הסתרת שמו ופרטים מזהים, תכליתו של החריג אינה עומדת עוד. המערער טען, כי הזמן הרב שחלף מאז המשפט קמא והנזק שהפרסום יגרום לו ולמשפחתו מצדיקים את המשך איסור הפרסום. בית המשפט לא קיבל טענה זו. נפסק כי הפגיעה שתיארה המערער היא תוצאה טבעית של הרשעתו בעבירות המין שביצע ואינה מצדיקה חריגה מעקרון הפומביות. זאת ועוד, נמצא כי האינטרס הציבורי בפרסום פרטי המקרה, לרבות זהות המערער, הוא משמעותי, שכן הוא עשוי לעודד נפגעים נוספים להתייצב ולחשוף מקרים דומים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וההחלטה לאפשר את פרסום פסק הדין, תוך השמטת פרטיו המזהים של הקורבן, אושרה. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי ההשחרות יבוצעו על ידי המדינה ויאושרו על ידי בית משפט קמא טרם פרסומן.