ת"א 25412-05-16

תקציר

בית המשפט מצא הן את הנתבעים והן את הנתבעים כמי שהתרשלו בחובת הזהירות שלהם כלפי התובע. הנתבעים, שניהלו את בית האבות בו התרחש האירוע, והצד השלישי, אשר טיפל בדלת המסתובבת האוטומטית שפגעה בתובע, היו מודעים שניהם לתקלה בדלת אך לא נקטו אמצעים סבירים למניעת הסיכון הצפוי לפגיעה בדיירים. בית המשפט קבע כי הנתבעים והצד השלישי אחראים כל אחד ב-50% לתאונה. אשר למצבה של התובעת, בית המשפט קיבל את העובדה שפציעותיה מהתאונה החמירו את בעיותיה הרפואיות הקיימות ופסק לה 20% נכות. בית המשפט מינה מומחה אשר העיד כי יש לקבוע את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 20%. בית המשפט מצא חוות דעת זו מאוזנת וסבירה, ולכן קיבל אותה על פני חוות דעת של מומחים אחרים. עוד קבע בית המשפט כי הפגיעה התפקודית שנגרמה כתוצאה מהתאונה עומדת על 20%. מבחינת הפיצוי נפסקו לתובע 80,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, 60,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' ו-25,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ואחרות. סך הפיצויים נקבע על 165,000 ₪, אותם חויבו הנתבעים לשלם יחד עם הוצאות נוספות. הצד השלישי חויב לפצות את הנתבעים במחצית הסכומים ששולמו לתובע. התובעת, אישה בת 88, הרחיבה את תביעתה אך בית המשפט לא קיבל הרחבה זו ולא מצא הוכחות לטענות הנוספות. הזכות לערער על פסק הדין הותרה.