ת"א 4871-11-17

תקציר

השופט דחה חלק ניכר מטענות התובעים בשל חוסר בהירות, רלוונטיות או ראיות תומכות. באופן ספציפי, טענות בדבר חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי משפט לא הוסברו ולכן נדחו. בנוסף, טענות המתייחסות להחלטות משרד הבריאות ובתי משפט אחרים לא צורפו או נמצאו בלתי רלוונטיים להצלחת התביעה. גם טענות התובעים בדבר הגבלת זמן להגשת בקשות נדחו, שכן התקנות שצוטטו נכנסו לתוקף לאחר הדיון הראשון לכאורה בקדם המשפט. השופט התקשה להבין את הקשר בין החלטה מדיון משנת 2021 לבין הבקשה הנוכחית. לגופו של עניין, דנה השופטת באמות המידה להצדקת בקשה לחייב תובע להפקיד ערבות להוצאות הנתבע. קריטריונים אלה כוללים את יכולתו של התובע לשלם את הוצאות הנתבע אם התביעה תידחה, איזון בין הצורך להבטיח תשלום לבין סיכויי ההצלחה וכמות המשאבים הנדרשים לניהול התביעה. בעוד שעל התובעים להתגבר על משוכת התיישנות משמעותית והתביעה כרוכה בסכום נכבד, השופט החליט שלא לחייב את התובעים להפקיד ערבות. החלטה זו התבססה על תשלום ההוצאות הקודם של התובעים ועל הימנעותם של הנתבעים מלהביא ראיות לכך שהתובעים לא יכלו לשאת בהוצאות נוספות. עם זאת, השופט הדגיש כי הנאשמים יוכלו לחדש את בקשתם אם ישתנו הנסיבות. בסופו של דבר הבקשה נדחתה, וההחלטה ניתנה בהיעדר שני הצדדים.