ת"א 31768-09-24

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת הנאשם לעכב את ההליכים ולהעביר את התיק כולו לבוררות. השופט קובע כי יש לתת משקל רב להסכמת הצדדים לבוררות בסכסוך. מתקיימים התנאים להקפאת הליכים ובוררות לפי סעיף 5 לחוק הבוררות: קיים הסכם בוררות בין הצדדים, התביעה מתייחסת להסכם, הנתבע ביקש עיכוב הליכים והנתבע מוכן לבוררות. השופטת מדגישה כי סכסוכים בתוך האגודות השיתופיות, לרבות סכסוכים על חלוקת דירות, צריכים להיפתר באופן פנימי או באמצעות בוררות, שכן מדובר ב"עסקי עמותות" כהגדרתם בפקודת האגודות השיתופיות. הם אינם "עניינים חוקתיים", שיצדיקו דיון בבית המשפט. השופט גם מציין כי התקנון והתקנות של האגודה קובעים בוררות בסכסוכים הקשורים להקצאת דירות. אי דרישת היורשים לבוררות בתגובתם למכתב הפינוי של הקיבוץ אינה נחשבת לחוסר נכונות לבוררות, שכן הקיבוץ לא הזכיר את אופציית הבוררות במכתביו. השופט מסיק כי הסכסוך הוא פנימי, ויש לפנות לבוררות, במיוחד לאחר שהצדדים הסכימו לכך. בנוסף, אין צורך לצרף את מינהל מקרקעי ישראל כצד, שכן נוכחותו אינה חיונית לפתרון הסכסוך. השופט מורה לקיבוץ לשלם את הוצאות הבקשה של הנתבע, ומבטל את הדיון שנקבע.