ע"פ 1280/07

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את המערער בביצוע עבירות של תקיפת שוטרים והתנגדות למעצר, ועל העונש שנגזר עליו – 24 חודשי מאסר. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בכך שהאמין לגרסת השוטרים לאירועים בשל הסתירות הרבות בעדוותיהם, וכי היה על בית המשפט לקבל את גרסתו במקום. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי לא תתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, מה גם שהם התבססו על הערכת מהימנות של העדים. עדויות השוטרים לא סתרו במידה שיש בה כדי להכפיש, והכרעת דינו של בית משפט קמא התבססה על ראיות מוצקות. באשר לטענה כי אין לראות בדו"ח משטרתי ראיה, דחה בית המשפט טענה זו, וקיבל את הדו"ח כראיה קבילה לפי כלל העבר של "הקפאת החזרה". עוד טען המערער כי לשוטרים לא הייתה סמכות חוקית לעכב אותו מבלי ליידע אותו כי הוא עצור. בית המשפט מצא כי סמכותם של השוטרים לעכב את המערער מוצדקת על יסוד חשד סביר לפעילות פלילית ואי הצגת תעודת זהות על פי דרישה. גרסת המערער לאירועים נדחתה, ובית המשפט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערער ביצע עבירות "הניתנות למעצר". לבסוף, בית המשפט מצא את העונש שהוטל סביר ועולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות, ולכן דחה את הערעור על חומרת העונש. בסיכומו של דבר, הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין נדחה פה אחד.