ע"פ 53133-07-11

תקציר

פסק הדין דן בערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר בתיק הנוגע לחוק שמירת הניקיון. המשיב טען, כי יש לדחות את הערעור, שכן הטענות לא צוינו בהודעת הערעור או שהן קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של בית משפט קמא, שערכאת הערעור אינה צריכה להתערב בהם אלא בקיומן של נסיבות חריגות. המערער טען כי השטח בו בוצעה העבירה אינו נחלת הכלל, אך בית המשפט מצא כי השטח אכן נגיש לציבור. עוד טען המשיב כי יש לדחות את יתר טענותיה של המערערת, לרבות אלה הנוגעות להזמנת העבודה, לרווח הכלכלי, לסיווג החומר הטעון ולהשלכת הפסולת, על יסוד הראיות והעדויות שהובאו בבית משפט קמא. באשר לערעור על חומרת העונש, מצא בית המשפט כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה סביר ותואם מקרים קודמים, ועל כן לא הייתה עילה להתערב. שני השופטים הסכימו עם חוות הדעת והציעו לדחות את הערעור. עוד קבע השופט שפירא כי בעבירות כלכליות על התובע לשקול לעתור לחילוט משאיות או ציוד ששימש לביצוע עבירות אלה. ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה פה אחד.