בג"צ 1265/11

תקציר

העתירות לבג"ץ עוסקות במדיניות השב"כ בנוגע לפתיחה בחקירות פליליות בעקבות תלונות של נחקרים על חוקריהם. העותרים, ארגוני זכויות אדם ופלסטינים בודדים (למעט אזרח ישראלי אחד), הגישו במהלך חקירותיהם לשב"כ תלונות על עינויים והתעללות. התלונות נבדקו על-ידי מבקר תלונות נחקרים בשב"כ (המפקח הכללי), שהמלצותיו נבחנו על-ידי מנכ"ל המפקח הכללי במשרד המשפטים, וכתוצאה מכך הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית. העותרים טענו כי המנגנון שהקים היועץ המשפטי לממשלה לטיפול בתלונות מסוג זה אינו חוקי ואינו סביר. הם ביקשו צו שיחייב את המשיב לפתוח בחקירה פלילית בענייניהם הפרטניים וצו כללי שיחייב חקירה פלילית על כל תלונה על עינויים או התעללות מצד עובדי השב"כ. בית המשפט קבע, כי הסמכות המהותית להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית נתונה בידי המשיב. נמצא כי ההוראה בפקודת המשטרה, שכאילו העניקה ליועץ המשפטי לממשלה שיקול דעת להורות על חקירה, לא נועדה ליצור פונקציית מיון אלא להעביר את סמכות החקירה למשיב. בית המשפט אמנם הכיר בלגיטימיות של עריכת בדיקה מקדמית כדי להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית, אך הדגיש את הצורך בשקיפות ובביקורת שיפוטית בהליך זה. כמו כן, היה חיוני שהמפכ"ל יופרד באופן מוסדי מהשב"כ ויועבר למשרד המשפטים, דבר שיגביר את אמון הציבור במנגנון הבדיקה. בית המשפט הציע כי הסמכות לפתוח בחקירה תהיה נתונה בידי הממונה על המפקח הכללי, וכי החלטה שלא לחקור תתקבל גם על ידי הרשות המוסמכת להורות על חקירה. המשיב נדרש למסור עדכון בדבר העברת המפקח הכללי למשרד המשפטים. אשר לתלונות הפרטניות, האריך בית המשפט את המועד להגשת ערעורים והזמין את העותרים לעשות כן, תוך הבטחה כי בדיקתם תיערך ברוח המפורטת בפסק הדין. עוד הדגישו השופטים את הצורך לעגן את סמכויות המפקח הכללי והממונה עליו בחקיקה ראשית.