ת"א 45253-10-12

תקציר

המחלוקת היא על זכויות הבעלות בקרקע המכונה חלקה 29 בגוש 15577 בכפר מג'אר. הקרקע הייתה בעבר בבעלותם של בני הדודים סעיד מוסא וסאלח מוחמד, אך מאז מותם מוכרים יורשיהם חלקים שונים מהקרקע לצדדים שלישיים. עניינה של הבעלות על חלק מסוים בקרקע, מגרש 29, המצוי במחלוקת בין שתי קבוצות יורשים - משפחת חטיב ומשפחת חינו - וכן בין שני נתבעים שרכשו חלקים מהקרקע מהיורשים, מרואן ושכיב. משפחת חינו ומשפחת חטיב הגישו תביעה לפירוק השותפות ולרישום זכויותיהם בחלקה. במקביל, הם ביקשו צו מניעה זמני שיאסור על מרואן ושאקיב לבצע עסקאות כלשהן בנוגע לקרקע. מרואן הגיש תביעה שכנגד בבקשה להכיר בו כבעל הזכויות בחלק מסוים בחלקה, על בסיס הסכם רכישה מיום 12.5.97. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, מרואן ושאקיב, ונגד התובעים, משפחת חינו ומשפחת חטיב, בכל הסעיפים. השופט קבע כי ההסכם בין מרואן למשפחת חטיב, מיום 12.5.97, תקף ובעל תוקף משפטי מחייב. זאת ועוד, השופט אישר את תוקפו של ההסכם בין מרואן לשכיב מיום 8.9.2012, וקבע כי למרואן היו זכויות למכור את השטח שבמחלוקת בעת ביצוע העסקה. עוד קבעה השופטת כי ההסכם בין משפחת חטיב למשפחת חינו, מיום 17.7.2012, אינו תקף, שכן משפחת חטיב לא הייתה בעלת הזכויות בקרקע שבמחלוקת בעת המכירה הנטענת. השופט הורה על ביטול צווי המניעה הזמניים נגד מרואן ושאקיב וקבע כי מרואן הוא הבעלים החוקיים של הזכויות בחלק שבמחלוקת בחלקה. משפחת חינו ומשפחת חטיב חויבו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין למרוואן, דלאל ושאקיב. בנוסף, הרישומים שנעשו על שם משפחת חינו עבור החלק שבמחלוקת בקרקע היו אמורים להתבטל. לבסוף הדגישה השופטת כי הערבות ששילמו התובעים בגין צו המניעה הזמני תשוחרר רק לאחר תשלום ההוצאות, והערבות שהופקדה על ידי שכיב תוחזר.