ת"פ 50792-02-20

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת סיגל אלבו) דן בעניינו של נאשם שהורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירת הצבעה שלא כחוק לפי סעיף 124(1) לחוק הבחירות לכנסת. **העובדות הרלוונטיות:** הנאשם הגיע לקלפי במהלך בחירות לכנסת ה-22, כאשר הוא מצויד בתעודת זהות של אדם אחר, והציג עצמו בפני ועדת הקלפי בשם בעל תעודת הזהות, בכוונה להצביע במקומו. הנאשם הורשע על כך שהשתמש בתעודת הזיהוי לצורך זיהוי בקלפי, ולא הוכיח כי השימוש נעשה בתום לב. **הסדר הטיעון:** הצדדים הסכימו כי הנאשם יודה בכתב האישום. לעניין העונש, המאשימה הסכימה להגביל את עצמה לדרישה של חודשיים מאסר בעבודות שירות, בעוד ההגנה נותרה חופשית בטיעוניה. **טיעוני הצדדים לעונש:** * **המאשימה:** עתרה להטיל על הנאשם עונש של חודשיים מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי משמעותי, קנס והתחייבות. נטענה חומרת המעשה הפוגע בערכים הדמוקרטיים וסדרי השלטון. המאשימה הפנתה לפסיקה וטענה כי מתחם הענישה נע בין מאסר בעבודות שירות למאסר בפועל, וביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם לנוכח היעדר עבר פלילי, הודאתו ונסיבותיו האישיות (גידול ילד עם צרכים מיוחדים). * **ההגנה:** ביקשה להסתפק בקנס לצד מאסר על תנאי, או לחלופין, להטיל עבודות שירות (של"צ) לצד ענישה נלווית. נטען כי מדובר בעבירה שקרובה יותר לניסיון, שכן הנאשם לא הטיל פתק הצבעה. ההגנה הפנתה לפסיקה בה הוטלו עונשי של"צ גם במקרים חמורים יותר, וביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם לאור היעדר עבר פלילי, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, והיותו איש חינוך ואב לילד עם צרכים מיוחדים. **דיון והכרעה – קביעת מתחם העונש ההולם:** בית המשפט קבע כי העיקרון המנחה בגזירת דין הוא עקרון ההלימה, המבטיח יחס הולם בין חומרת המעשה, מידת האשם והעונש. הערך החברתי המוגן שנפגע הוא טוהר הבחירות וסדרי השלטון הדמוקרטי. בית המשפט ציין כי הפגיעה בערך זה אינה מבוטלת, שכן הנאשם ביקש להצביע במקום אחר. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת העלתה כי בעבירות מסוג זה בתי המשפט נוטים להטיל עונשי מאסר קצרים בעבודות שירות, אך במקרים מסוימים הוטלו גם עונשי של"צ. בית המשפט סקר מספר פסקי דין רלוונטיים, תוך הדגשה כי כל מקרה נבחן לגופו ויש לאפשר אבחנה בין המקרים. **נסיבות הקשורות בביצוע העבירה שנלקחו בחשבון:** * **תכנון:** העבירה הייתה מתוכננת, שכן הנאשם הגיע לקלפי מצויד בתעודת זהות של אחר. * **חלקו של הנאשם:** הנאשם נשא במלוא האחריות לעבירה. * **נזק צפוי:** אלמלא נתפס, הדבר היה מביא להטיה בתוצאות הבחירות. **קביעת מתחם העונש ההולם:** לאחר שקלול כלל הנסיבות והשיקולים, בית המשפט קבע כי **מתחם העונש ההולם את המעשה נע בין חודש מאסר (שיכול וירוצה בעבודות שירות) לבין שמונה חודשי מאסר, וזאת לצד ענישה נלווית.** בית המשפט לא מצא שיקולים לסטייה מהמתחם. **גזירת העונש המתאים לנאשם:** בית המשפט נתן דעתו לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כגון: * **פגיעה במשפחה:** לילד עם צרכים מיוחדים, עונש ממושך יפגע במשפחה. * **נטילת אחריות:** הנאשם הודה ונטל אחריות, וזה לזכותו. * **חלוף הזמן:** העבירה בוצעה לפני כ-6 שנים, ומאז לא נפתחו תיקים חדשים. * **העדר עבר פלילי:** לנאשם אין עבר פלילי. **החלטה סופית:** לאור כל האמור, בית המשפט החליט למקם את הנאשם **בתחתית מתחם העונש ההולם**. לפיכך, גזר על הנאשם את העונשים הבאים: * **מאסר בפועל:** חודש ימים, שירוצה בעבודות שירות (בכפוף לאישור הממונה). * **מאסר על תנאי:** חמישה חודשי מאסר, שלא ירוצה אם הנאשם לא יעבור בתוך חמש שנים עבירה לפי חוקי הבחירות. * **קנס:** 3,000 ₪, שישולם ב-6 תשלומים. * **התחייבות:** 5,000 ₪, שלא יעבור עבירה לפי חוקי הבחירות למשך שנתיים. **הערות משפטיות וחידושים:** * **איזון בין הרתעה לשיקום:** פסק הדין מדגים את האיזון המורכב שבית המשפט נדרש לו בין הצורך להגן על ערכים דמוקרטיים יסודיים (טוהר הבחירות) לבין שיקולים של שיקום, נסיבותיו האישיות של הנאשם (גידול ילד עם צרכים מיוחדים), חלוף הזמן והיעדר עבר פלילי. * **הסדר טיעון:** ההסדר שנעשה בין הצדדים (הגבלת המאשימה לחודשיים עבודות שירות) שימש נקודת מוצא, אך בית המשפט נותר חופשי לקבוע את העונש ההולם בתוך המתחם. * **מתחם ענישה:** בית המשפט קבע מתחם ענישה ספציפי (חודש עד שמונה חודשי מאסר) בהתבסס על הפסיקה בנושא, תוך התחשבות בפרטי המקרה. * **החשיבות של עבודות שירות:** השימוש בעבודות שירות כחלופה למאסר בפועל, במיוחד במקרים בהם העונש נמצא בתחתית המתחם, מהווה כלי ענישה חשוב המאפשר להשיג מטרות של שיקום והרתעה מבלי לפגוע יתר על המידה בנאשם ובמשפחתו. * **חלוף הזמן והעדר עבר פלילי:** הדגש שניתן לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ולהעדר עבר פלילי משקף את התפיסה כי אדם ש"נענה" והשתלב בחברה אינו דינו כדין עבריין סדרתי. בסופו של דבר, גזר הדין משקף גישה שיקול דעת של בית המשפט, המנסה להשיג איזון בין מטרות הענישה השונות, תוך התאמת העונש לנסיבותיו הספציפיות של הנאשם.