ת"א 23176-08-24

תקציר

בטח, הנה ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על המידע שסיפקת, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי – ת"א 23176-08-24 ענדען נ' מישוק** **מבוא** החלטה זו של בית משפט השלום באשקלון, בפני כבוד השופטת אורית סלהוב (חדד), דנה בבקשת הנתבע, שמואל מישוק, לחייב את התובע, עורך דין ישראל ענדען, בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאותיו בהליך, מכוח תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. התביעה עניינה בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע לטענתו, כתוצאה מפתיחת תיק הוצאה לפועל על ידי הנתבע על בסיס שיק ביטחון, שנחשב על ידי התובע כי הוצג לפרעון שלא כדין. **הרקע העובדתי והטענות המרכזיות** 1. **עילת התביעה:** התובע, עורך דין במקצועו, טוען לנזקים שנגרמו לו בעקבות פתיחת תיק הוצאה לפועל על ידי הנתבע, גם הוא עורך דין, על בסיס שיק ביטחון בסך כ-1.6 מיליון שקלים. למרות שתיק ההוצאה לפועל נדחה על הסף, התובע טוען לנזק לשמו הטוב, פגיעה בדירוג האשראי, טרחה ועוגמת נפש. התביעה, שנפתחה במקור בסך 500,000 שקלים, צומצמה לסך 162,377 שקלים, על בסיס פיצוי סטטוטורי לפי חוק איסור לשון הרע. 2. **טענות הנתבע:** הנתבע טוען כי הסוגיה כבר נדונה והוכרעה במסגרת התנגדות לביצוע שטר בבית משפט השלום בירושלים, שהסתיימה בפשרה שאושרה כפסק דין. לדידו, החלטה זו ממצה את סוגיית ההוצאות והנזק, ומונעת מהתובע לפתוח תביעה חדשה בטענת מעשה בית דין או השתק. בנוסף, הנתבע מצביע על הסתבכויות פליליות וכלכליות של התובע, העלולות להעיב על תביעתו ולפגוע ביכולתו לשאת בהוצאות. 3. **בקשת הנתבע להפקדת ערובה:** הבקשה מתבססת על טענות בדבר בריחת התובע מישראל עקב הסתבכויות כלכליות ופליליות, מעצרו בגבול קנדה-ארה"ב, הורשעתו בעבירות פליליות, פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו בסכום גבוה, השעייתו מלשכת עורכי הדין, ומחיקת תביעה קודמת בשל אי הפקדת ערובה. הנתבע טוען כי סיכויי התייצבות התובע להמשך ההליך קלושים, וסיכויי תביעתו נמוכים, במיוחד לאור צמצום העילות. הוא מבקש לחייב את התובע בהפקדת ערובה בסך 75,000 שקלים. 4. **טענות התובע נגד הבקשה:** התובע טוען כי הבקשה הוגשה בשיהוי, לאחר קדם המשפט הראשון וללא אישור בית המשפט. הוא גורס כי סיכויי תביעתו גבוהים, שכן המחלוקת העובדתית לגבי הוצאת דיבה אינה קיימת, והשאלה היא רק גובה הפיצוי. כמו כן, לטענתו, ההליכים האחרים שמציין הנתבע אינם רלוונטיים, כפי שנקבע בהליך אחר. **דיון והכרעה – עקרונות ויישום** 1. **תכלית תקנה 157(א) ופסיקת בית המשפט העליון:** בית המשפט מתבסס על תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר מקנה לו סמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה. בית המשפט מדגיש כי תכלית הסמכות היא יצירת איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע, לבין הגנה על זכות הנתבע לקניין, הגנה מפני תביעות סרק, וכן האינטרס הציבורי בחיסכון במשאבים שיפוטיים. **חידוש משפטי/דגש:** ברירת המחדל היא שתובע לא יחויב בהפקדת ערובה, מתוך שאיפה לצמצום הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, המוגדרת כזכות חוקתית. הפעלת הסמכות תיעשה רק במקרים חריגים. 2. **שיקולים להחלת הסמכות:** הפסיקה מפרטת מספר שיקולים מרכזיים, אשר בית המשפט מפעיל במקרים חריגים: * **היעדר מען של התובע בישראל:** זהו שיקול מרכזי, שכן הוא מעלה חשש שהנתבע לא יוכל להיפרע את הוצאותיו. חשש זה מתעצם כאשר התובע הוא תושב חוץ ללא נכסים בישראל. **יישום:** בית המשפט קובע כי עניין לנו ב"תובע אשר הקשר עימו נותק" ויצא מגבולות הארץ, עם ספק לגבי יכולתו לחזור. * **מצבו הכלכלי של התובע:** מצד אחד, קשיים כלכליים עלולים לפגוע בזכות הגישה לערכאות. מצד שני, הם עלולים להקשות על הנתבע להיפרע את הוצאותיו. **דגש:** "לא תיחסם גישתו של תובע דל אמצעים לערכאות רק מחמת עוניו". שיקול זה אינו עומד לבדו. * **סיכויי התביעה:** ככל שסיכויי התביעה קלושים יותר, כך גובר הצורך בהפקדת ערובה. **דגש:** יש לבחון את הסיכויים באופן מקדמי בלבד, ואין הכרח או יכולת להעריכם במדויק. שיקול זה אינו שיקול בלעדי, למעט במקרים בהם יש היכרות נרחבת עם הפרשה או שמדובר בהליך סרק מובהק. **יישום:** בית המשפט מציין כי הפיצוי הסטטוטורי מקנה לתובע יתרון, אך גם מעיר כי יש לכלול בסיכויי התביעה את האפשרות להפסקתה עקב נסיבותיו של התובע. 3. **הנטל על המבקש:** בתביעה של תובע "בשר ודם" (אדם פרטי), הנטל להוכחת הצורך בהפקדת ערובה מוטל על הנתבע המבקש. אין די בהוכחת מצב כלכלי קשה של התובע. **יישום:** בית המשפט מצא כי טענות הנתבע משמעותיות ואינן שיגרתיות, וממחישות את הקושי הצפוי להיפרע. 4. **התמודדות עם שיהוי פרוצדורלי:** בית המשפט דחה את טענת התובע בדבר שיהוי בהגשת הבקשה. נקבע כי התקנות אינן קובעות מועד נוקשה, וכי התפתחויות מאוחרות בהליך או שינויים בנסיבות התובע מצדיקים הגשת בקשה גם לאחר קדם המשפט הראשון. **חידוש משפטי/היגיון:** המציאות המשפטית דינמית, ושינויים לאורך ההליך יכולים להצדיק הגשת בקשות להפקדת ערובה, במיוחד כאשר התפתחות מידע חדש משפיע על נסיבות התובע או סיכויי ההליך. 5. **התמודדות עם טענת מעשה בית דין/השתק:** בית המשפט מציין כי "נחזה לכאורה קושי לטעון כי תביעה זו... הינה עניין שהוכרע בו כבר בהליך קודם". המשמעות היא שעל פני הדברים, סוגיית הנזק הנטען אינה זהה לחלוטין להליכים קודמים, הממוקדים יותר בסוגיית השיק. 6. **הכרעת בית המשפט:** * **שיקולים מהותיים:** בית המשפט מתייחס לשני היבטים: * **סיכויי ההליך:** כפי שצוין, מורכבים, אך יש לקחת בחשבון את האפשרות להפסקת ההליך עקב היעדרות התובע. * **נסיבות התובע:** אלו הוגדרו כ"כבדות משקל" ו"לא שיגרתיות". התובע יצא מהארץ בנסיבות חמורות, נראה כי הוא מוחזק על ידי הרשויות, ולא נראה כי הוא חופשי לחזור. העובדה שלא הוגש תצהיר נגדי מטעם התובע מחזקת את החשש. **דגש:** חוסר התייחסות עניינית מצד התובע לחששות הנתבע מחזק את עמדת המבקש. * **היקף התביעה:** גם לאחר הצמצום, סכום התביעה אינו מבוטל. * **היבט ציבורי:** יש ליתן דעת לחשיבות ניצול יעיל של משאבי בית המשפט, כפי שבא לידי ביטוי בעקרונות התקנות. * **איזון וסכום ההפקדה:** לאור הערותיו לגבי סיכויי התביעה, בית המשפט לא נעתר לבקשה במלואה (75,000 שקלים). הוחלט לחייב את התובע בהפקדת סך של **15,000 שקלים**. סכום זה נועד לאזן בין הצורך להבטיח חלק מהוצאות הנתבע, לבין שמירה על זכות הגישה לערכאות של התובע. * **השלכות אי-הפקדה:** אי הפקדת הערובה במועד (1.8.26) תביא למחיקת ההליך, ללא כל תזכורת נוספת. * **הוצאות הבקשה:** התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 2,000 שקלים. **סיכום** ההחלטה מדגימה את האיזון העדין שבית המשפט שואף להשיג בין זכות הגישה לערכאות לבין הגנה על הנתבעים מפני תביעות חסרות בסיס או מצבים בהם לא ניתן לגבות הוצאות. במקרה זה, שילוב של נסיבות אישיות חמורות ויוצאות דופן של התובע, הכוללות עזיבת הארץ בנסיבות פליליות, חשש להיעדרותו הממושכת, והיעדר התייחסות עניינית מצדו, הוביל להפעלת סמכות חריגה זו, גם אם בסכום מופחת מהמבוקש. הדגש על "תובע בשר ודם" והגנה על זכות הגישה לערכאות, לצד הדרישה להוכחת הצורך בערובה, נותרים עקרונות מנחים.