ת"א 29963-01-22

תקציר

התובעת, שבבעלותה רוב בבניין בן שלוש קומות בתל אביב, תבעה את הנתבעים - המחזיקים במניות מיעוט בבניין - בגין עוולות שונות לכאורה. התובע ביקש לקבל בחזרה הוצאות משפט שנגרמו לו תוך התגוננות מפני מה שלטענתו היו תביעות סרק שהגישו הנתבעים, וכן פיצוי בגין לשון הרע. הוא גם ביקש מבית המשפט צו מניעה שיסמיך אותו להרוס בנייה בלתי חוקית שביצעו הנתבעים ולתקן נזקים שגרמו לכאורה לרכוש המשותף. הנתבעים הגיבו בבקשה לדחות את התיק נגדם על הסף. בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעים לדחייה. בית המשפט מצא כי תביעת התובע בגין לשון הרע, המבוססת על שלושה "פרסומים" נטענים, נעדרת שחר משום ששניים מהפרסומים – תביעה שכנגד ותביעה – היו במסגרת הליכים משפטיים, ולפיכך חוסים תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. הפרסום השלישי, תלונה לעירייה, היה ביוזמת נאשם 1 בלבד, וליתר הנתבעים לא הייתה כל מעורבות בו. באשר לתביעה להחזר הוצאות המשפט של התובעת, ציין בית המשפט כי אלה כבר הוכרעו על ידי בתי המשפט בהליכים משפטיים קודמים, וניסיונה של התובעת לעקוף החלטות אלה באמצעות תביעה נפרדת אינו אפשרי. כמו כן, התביעה לא פורטה, לא פירטה אילו הוצאות קשורות לאיזה הליך, וכללה חשבוניות בגין הליכים בהם הנתבעים כאן לא היו צדדים. גם התביעה לצו מניעה נדחתה, שכן התובע לא הבהיר איזו בנייה בלתי חוקית הוא מבקש להרוס, ולא הציג כל ראיה לנזק שגרמו הנתבעים לרכוש המשותף. בית המשפט הורה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 4,500 ₪. לתובע ניתנה ארכה עד ליום 28.8.2022 לנמק מדוע אין לדחות גם את התביעה נגד הנתבעים האחרים, למעט תביעת לשון הרע הקשורה לתביעת העירייה. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 8.7.2022.