רע"א 7950/04

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. החלטת בית המשפט המחוזי דחתה את בקשת המבקש להארכת המועד לתשלום חוב המגיע למשיב, אשר נקבע בהסכם בין הצדדים שקיבל תוקף כפסק דין. בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי בית המשפט. בפסק הדין המקורי לפשרה, מיום 17.6.2004, נקבע כי על המבקשת לשלם למשיב עד ליום 31.8.2004 סך של 5,800,000 דולר, אשר יפרעו את חובם. לקראת סוף חודש אוגוסט ביקש המבקש לדחות את התשלום עד ליום 31.10.04, אך המשיב סירב. לאחר מכן פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשתם, בנימוק של ההסכם בין הצדדים ומודעותו של המבקש להשלכות של אי ציות. המבקש טען, כי סירובו של המשיב לדחות את מועד התשלום מעיד על חוסר תום לב, המצדיק ערעור. עם זאת, בית המשפט קבע כי אמנם יש לו סמכות להאריך מועדים במקרים כאלה, אך יש לעשות זאת רק בנסיבות חריגות כדי למנוע עוול גלוי. בניגוד למקרים קודמים בהם ניתנה הארכה, המקרה הנוכחי אינו כרוך באיחור קצר של מספר ימים אלא בהארכה מבוקשת של חודשיים. בית המשפט קבע כי התעקשות המשיב לעמוד במועד המוסכם אינה מהווה חוסר תום לב. חובת המבקש לעמוד במועד התשלום הייתה מוחלטת ואינה מותנית בגורמים חיצוניים כלשהם. לפיכך, בית המשפט לא ראה הצדקה לתקן את ההסכם שקיבל תוקף ודחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתגובת המשיב. החלטה זו התקבלה על מנת לשמור על שלמות המערכת החוזית ועקרון סופיות פסקי הדין.