ע"א 3875/06

תקציר

בנק מזרחי טפחות הגיש תביעה נגד המשיב לחייב אותה ביתרת חוב של שתי הלוואות שהיא ערבה ללווים, משפחת ליטבק. הלווים לא עמדו בפירעון חובם והבנק נקט נגדם בהליכי גבייה ומימוש משכנתאות, שלטענת המשיבה לא הייתה מודעת להם. המשיבה טענה כי לו ידעה על אי הפירעון, הייתה נוקטת בצעדים להקטנת נזקיה. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיב להתגונן בעילות אלה ודחה את תביעת הבנק נגדה. הבנק ערער על פסק דין זה. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי המשיבה היא "ערב יחיד" כהגדרתו בחוק הערבות וכי הבנק לא הודיע למשיבה על חדלות פירעון הלווים, ובכך מנע ממנה את האפשרות להגן על האינטרסים שלה. עם זאת, ערכאת הערעור חלקה על חישוב נזקיה של המשיבה וקבעה כי לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס גובה הנזק הנובע מאי ידיעת הבנק עליה. תחת זאת, הציע בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום מרבית החוב, ולהפחותו לסך של 30,000 ₪, בצירוף הפרשים צמודים וריבית ממועד פסק דינו של בית משפט קמא. ערעור הבנק התקבל אפוא בחלקו, והמשיב חויב לשלם לבנק 30,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.