ע"א 639/76

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה לביטול פסק בורר. עניינו נסוב סביב הסכם בוררות שנחתם בין המערערת לבין המשיב. בתחילה ניסתה המשיבה להכשיל את הליך הבוררות באמצעות שליחת הודעת ביטול לבורר. עם זאת, ההודעה לא הביאה לביטול הסכם הבוררות, והדיונים נמשכו. המשיב, שעזב את הארץ, הוזמן להשתתף בדיוני הבוררות באמצעות עורך דינו, ולאחר מכן ישירות בחו"ל. עם זאת, לא המשיב ולא עורך דינו הופיעו לדיונים. הבורר, שהמשיך בדיונים, אסף ראיות ללא שבועה או אזהרה, והוציא פסק בוררות בהיעדרו של המשיב. המשיב עתר לביטול פסק הבורר, שניתן לאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי בשל פגמים שנפלו בהליך. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור בשאלה הספציפית האם אי קיום הוראות מסוימות על ידי הבורר ושליחת צו שלא בדרך שנקבעה יש בהם כדי לפסול את פסק הבוררות. בית המשפט העליון, בפסק דינו, קבע כי שגה בית המשפט המחוזי בביטול פסק הבוררות. נמצא כי המשיב לא הוזמן כדין לדיונים ושיבש את הליך הבוררות. בית המשפט קבע, כי יש הצדקה להזמין את המשיב באמצעות עורך דינו, שכן ייפוי הכוח לא בוטל. בנוסף, העדר אישור מסירה להזמנה שנשלחה לכתובתו הידועה של המשיב בצרפת נחשב כמחדל שאינו מצדיק את פסילת פסק הבוררות. עוד טען בית המשפט כי הכללת אזהרה בהזמנה לא הייתה משנה את סירובו של המשיב להשתתף ולכן אינה נחוצה. זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כי הימנעותו של הבורר ממתן שבועה או מתן אזהרה למשיב בנוגע לעדות אינה מצדיקה את ביטול פסק הבוררות. בית המשפט הניח על הסכמת המשיב להליך הבורר, מה גם שהמשיב לא ערער על אמיתות העדות. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, הפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה להחזיר את התיק לבורר להשלמת הדיון. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערערת, לרבות סכום קצוב לשכר טרחת עורך דין. פסק הדין מדגיש את הצורך בגישה הוגנת ושוויונית כלפי שני הצדדים בהליכי בוררות ומספק תובנות לגבי העילות לערעור על פסקי בוררות.