LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בר"מ 4413/24

החלטה עליון

📋
מספר הליך4413/24
📂
סוג הליךבר"מ
📅
תאריך6 באוקטובר 2024
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםאנגלאינווסט התחדשות עירונית בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה
👨‍⚖️
שופטיםדפנה ברק-ארז

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, וזאת אך ורק על בסיס הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: בר"ם 4413/24 – היטל השבחה ובניית ממ"ד מכוח תמ"א 38** **מבוא** ההחלטה הנדונה בבית המשפט העליון (כבוד השופטת דפנה ברק-ארז) עוסקת בבקשת רשות ערעור על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי, אשר נדרש לערעור על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה. המחלוקת המרכזית נוגעת לשאלה האם יזמית (המבקשת) זכאית לפטור מהיטל השבחה בגין הקלה שניתנה לה לצורך בניית ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) כחלק מפרויקט תמ"א 38, כאשר הקלה זו אפשרה, לטענת הוועדה המקומית, גם בניית שטח עיקרי נוסף. **העקרונות המשפטיים המרכזיים** 1. **היטל השבחה ופטורים ממנו:** היטל השבחה מוטל על בעלי מקרקעין שהשביחו את ערך נכסיהם בעקבות אישור תכנית בניין עיר (תב"ע). סעיף 19 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, קובע רשימת פטורים מהיטל השבחה. במקרה זה, המחלוקת מתמקדת בסעיף 19(ב)(10)(א) (לגבי פרויקטים מכוח תמ"א 38, שנדחה כנראה כסיבה מרכזית) ובסעיף 19(ב)(9) (הנוגע להשבחה בשל בניית מרחב מוגן). 2. **תמ"א 38 ופטורים:** תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה, ומוענקות במסגרתה זכויות בניה נוספות, שבדרך כלל פטורות מהיטל השבחה. השאלה המרכזית שהתעוררה היא האם פטור זה חל גם כאשר ההקלה הניתנת לצורך ביצוע תמ"א 38 חורגת מהזכויות המוקנות בתמ"א עצמה. 3. **פרשנות הפטור לבניית ממ"ד (סעיף 19(ב)(9)):** פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין פז קבלנים (בר"ם 6874/21) קבע כי הפטור לבניית ממ"ד חל גם על הקלות המשפרות את מיקום או צורת הממ"ד בתוך הדירה. עם זאת, נקבע בפסק דין זה כי "כאשר ההקלה מאפשרת בנייתו של שטח עיקרי בנוסף לממ"ד – אין להחיל את הוראת הפטור". זוהי נקודת המחלוקת המרכזית בהליך הנוכחי. 4. **סמכות ועדות הערר וערכאות השיפוט:** ועדות הערר דנות בעררים על שומות היטל השבחה. בית המשפט לעניינים מנהליים (בית המשפט המחוזי) דן בערעורים על החלטות ועדת הערר. בית המשפט העליון דן בבקשות רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים, תוך הפעלת אמת מידה מצמצמת למתן רשות ערעור. **ההתפתחויות המשפטיות והחידושים** 1. **ההקלה בקו הבניין והשלכתה על שטח עיקרי:** הסוגיה המרכזית בהליך היא האם הקלה בקו הבניין, שניתנה לצורך בניית ממ"ד, מהווה "הקלה המאפשרת בנייתו של שטח עיקרי בנוסף לממ"ד", כפי שנקבע בעניין פז קבלנים. הוועדה המקומית טענה שהקלה כזו אכן מאפשרת תוספת שטח עיקרי, ולכן אינה חוסה תחת הפטור. המבקשת טענה כי ההקלה נועדה רק לשיפור הממ"ד, ואף אם נוצר שטח עיקרי פנוי, הדבר אינו מהווה "בניית שטח עיקרי בנוסף לממ"ד" באופן המצדיק חיוב בהיטל. 2. **פרשנות "בניית שטח עיקרי נוסף":** ההחלטה של בית המשפט העליון דוחה את בקשת רשות הערעור, וקובעת כי אין לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי חריגה מההלכה שנקבעה בעניין פז קבלנים. הדבר מרמז כי פרשנותו של בית המשפט המחוזי, לפיה יש לבחון את ההקלה באופן פרטני האם היא מאפשרת בניית שטח עיקרי נוסף, היא פרשנות מקובלת. בית המשפט העליון מצא שהסוגיה טרם הוכרעה סופית בפני בית המשפט המחוזי, שכן ניתנה רק החלטה חלקית, ועל כן אין עילה להתערבות בשלב זה. 3. **מבחן "השלכות רוחב" ו"עיוות דין":** המבקשת ניסתה לטעון להשלכות רוחב ועיוות דין. בית המשפט העליון דחה טענות אלו, בקובעו כי ההחלטה אינה חורגת מההלכה הקיימת, וכן כי לא הוכח עיוות דין, במיוחד לאור העובדה שההכרעה הסופית טרם ניתנה. זה מדגיש את האמת המידה המצמצמת למתן רשות ערעור, כאשר הבקשה נתפסת כעוסקת יותר ביישום הדין על המקרה הפרטני ולא בהכרעה בסוגיה עקרונית חדשה. 4. **התמקדות בפרטנות המקרה:** בית המשפט העליון מדגיש כי בקשת רשות הערעור מכוונת "כל כולה כלפי אופן יישומו של הדין בנסיבות המקרה הפרטניות". זהו חידוש או הדגשה של המגמה המשפטית, לפיה ערכאת הערעור הגבוהה לא תתערב בהכרעות עובדתיות או פרשנות דין ליישום על מקרה ספציפי, אלא אם כן קיימת חריגה ברורה מההלכה, או אי צדק ממשי. **מסקנות** ההחלטה בבר"ם 4413/24 מדגימה את הדרישה לפרשנות מצמצמת של פטורים מהיטל השבחה, במיוחד כאשר הדבר נוגע להקלות החורגות מהוראות תכנית מתאר ייעודית כמו תמ"א 38. העיקרון המנחה, כפי שנקבע בעניין פז קבלנים ומיושם כאן, הוא שהפטור לבניית ממ"ד יחול רק על בניית הממ"ד עצמו (או שיפור מיקומו/צורתו), אך לא כאשר ההקלה מאפשרת בניית שטח עיקרי נוסף. מבחן זה, על פי בית המשפט העליון, דורש בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו. בית המשפט העליון אימץ גישה של אי-התערבות בשלב זה, מתוך הבנה כי הסוגיה טרם הוכרעה במלואה בערכאות הנמוכות יותר, וכי הבקשה אינה מעלה סוגיה עקרונית החורגת מההלכה הקיימת.

חקיקה מקושרת

חוק התכנון והבניהתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

בר"מ 4413/24 אנגלאינווסט התחדשות עירונית בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה, עליון (6.10.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית