פ"ר 1/25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי – בקשה לפסילת רשימות מועמדים** **עובדות רלוונטיות:** העתירה נסמכה על טענה כי פעולות המשיבות, החל מחודש מרץ 2020, הובילו לכך שמדינת ישראל איננה דמוקרטית עוד. המבקשת ביססה את טענותיה על סעיף 4 לחוק יסוד: הממשלה, וכן על הוראות סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. נטען כי חברי כנסת וממשלה בתקופות הרלוונטיות, אשר "נתנו ידם לאלימות השלטונית הקיצונית", כללו "חוקים דרקוניים", "סגרים דיקטטוריים", "החדרת תכשיר ניסיוני בניגוד לכללי נירנברג", ופגיעה בוטה בזכויות אדם, שכללו "ביטול הדמוקרטיה". לאור זאת, נטען כי המשיבות שוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ובקשת הפסילה הוגשה על בסיס סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. **החלטה ונימוקים:** ועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון, דחתה את הבקשה על הסף. הנימוק המרכזי לדחייה הוא שהבקשה "אינה מגלה עילה שבדין". **עילות הפסילה לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת:** סעיף 7א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע כי רשימת מועמדים או מועמד לא ישתתפו בבחירות אם במטרותיהם, במעשיהם או בהתבטאויותיהם, במפורש או במשתמע, נכלל אחד מאלה: 1. **שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.** 2. **הסתה לגזענות.** 3. **תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.** **פרשנות הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון:** הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון מדגישה גישה זהירה ומרוסנת בכל הנוגע לפסילת רשימות ומועמדים. זאת, לאור עוצמתן של הזכויות לבחור ולהיבחר. נקודת המוצא היא שיש לפרש את עילות הפסילה בצמצום ולהפעילן במקרים קיצוניים ביותר. **מאפיינים "גרעיניים-מינימליים" של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית:** נקבע כי רק פגיעה במאפיינים ה"גרעיניים-המינימליים" של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית עשויה להקים עילת פסילה. מאפיינים אלה כוללים: * הכרה בריבונות העם המתבטאת בבחירות חופשיות ושוות. * הכרה בגרעין של זכויות אדם, ובהן כבוד ושוויון. * קיום הפרדת רשויות. * שלטון החוק. * רשות שופטת עצמאית. **יישום הדין על המקרה הנדון:** * **הנחה לצורך הדיון:** לצורך הדיון, הונח כי ניתן לייחס לרשימות-המשיבות את פעולות הממשלה (מהלך שבפני עצמו דורש עיון). * **היעדר פגיעה במאפיינים הדמוקרטיים:** גם בהנחה זו, לא נמצאה כל ראשית ראיה לפגיעה במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ובוודאי לא באופן שיצדיק פסילה דרסטית של רשימות. * **מגפת הקורונה ופעולות הממשלה:** הוכר כי מגיפת הקורונה חייבה פעולות שונות שפגעו, לעיתים בצורה עמוקה, בזכויות אדם. עם זאת, פגיעות חוקתיות אלו כשלעצמן אינן מלמדות על פגיעה במאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים. * **ביקורת שיפוטית כאינדיקציה לדמוקרטיה:** צוין כי פסיקת בית המשפט העליון בעניין שמש (בג"ץ 1107/21) מלמדת על קיום ביקורת שיפוטית של רשות שופטת עצמאית, שהיא אחד מגרעיני המדינה הדמוקרטית. * **"כללי המשחק הדמוקרטי":** פעולות המשיבות והכנסת, לרבות חקיקה ראשית וחקיקת משנה, היו במסגרת כללי המשחק הדמוקרטי. הן עוגנו בחקיקה ועברו תחת שבט ביקורתו של בג"ץ. גם אם נקבע לעיתים שפעולות חרגו מהוראות חוקי יסוד, הדבר עדיין בגדר "כללי המשחק הדמוקרטי" של הפרדת רשויות וביקורת שיפוטית. * **היעדר שלילת קיום המדינה:** לא ניתן לומר, אפילו במעט, כי פעולות המשיבות שללו את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. **דרישות פרוצדורליות:** * **דרישת שליש חתימות:** סעיף 63א לחוק הבחירות לכנסת קובע כי בקשה לפסילת מועמד או רשימה על יסוד עילות סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, טעונה חתימתם של שליש מחברי ועדת הבחירות המרכזית. * **חוסר תמיכה מספק:** במקרה הנדון, הבקשה לא נתמכה על ידי חבר אחד של ועדת הבחירות המרכזית. נקבע כי בקשה כזו אינה מרים את הנטל הכבד הנדרש לבחינת פסילתן של רשימות מהתמודדות לכנסת. **השלכות:** * **דחיית הבקשה על הסף:** נוכח כל האמור, הבקשה נדחתה על הסף. * **היעדר חיוב בהוצאות:** משלא נתבקשה תגובה, הוחלט להימנע מחיוב המבקשת בהוצאות. **חידושים או סוגיות משפטיות מעניינות שהועלו (גם אם לא הוכרעו או נגעו ישירות לדיון):** * **היקף הייחוס של פעולות הממשלה לרשימות מועמדים:** השאלה האם ניתן לייחס לרשימות-המשיבות את פעולות הממשלה לצורך עילות הפסילה לפי סעיף 7א לחוק היסוד, הוצגה כשאלה הדורשת עיון בפני עצמה. * **האם קיימת "לאקונה" או "הסדר שלילי" לגבי דרישת שליש חתימות לבקשת פסילה של רשימה?** סעיף 63א לחוק הבחירות מטיל דרישת שליש חתימות על בקשה לקבוע כי "מועמד" מנוע מהשתתפות. החוק אינו קובע במפורש דרישה כזו לגבי בקשה לפסילת "רשימת מועמדים". הועלתה השאלה האם זוהי "לאקונה" שיש להשלימה או "הסדר שלילי" (כלומר, כוונה שלא להחיל דרישה זו על רשימות). * **הקשר בין מגפת הקורונה ל"מכות מצרים" חוקתיות:** השופט עמית הזכיר את עמדתו בפסק דינו בעניין שמש, שם עמד על עשר "מכות מצרים" חוקתיות שהושתו על אזרחי ישראל בתקופת הקורונה, וזאת כדי להדגיש את ההבחנה בין פגיעות חוקתיות לבין שלילת קיום המדינה הדמוקרטית. **לסיכום,** הניתוח המשפטי מדגיש את הסף הגבוה הנדרש להוכחת עילת הפסילה לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, בדגש על הצורך להוכיח פגיעה במאפיינים הגרעיניים של המדינה הדמוקרטית, ולא רק פגיעה נקודתית בזכויות אדם, גם אם היא משמעותית. ההחלטה נתנה משקל מכריע להיעדר ראיות לפגיעה במהות הדמוקרטיה, ולחשיבות הביקורת השיפוטית כערובה לקיום מערכת דמוקרטית גם בתקופות משבר.