סע"ש 23229-03-19

תקציר

לאחר עשור של עבודה משותפת, תבע עובד נדל"ן את מעסיקו על תשלומים שונים שלטענתו מגיעים לו. העובד לא קיבל תשלום בהעברת שכר אלא בעיקר במזומן, ולעתים קרובות קיבל בונוסים נוספים גם במזומן. בין הצדדים לא היה חוזה רשמי, והסכמתם בנוגע לתשלומים נעשתה בעל פה. השופט פסק לטובת העובד ברוב הסעיפים. הם כללו שכר שלא שולם עבור עבודה מנהלית, עמלות שלא שולמו מעסקאות נדל"ן משותפות, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים על פיטורים שלא כדין, פיצויים על היעדר הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופדיון חופשות. לעובד לא נפסק כל סכום בגין טענתו לעבודה בשעות נוספות, שכן הוא לא הביא ראיות מספיקות. באשר לנסיבות סיום ההעסקה, קבעה השופטת כי המעסיק הוא זה שסיים את הקשר ולכן העובד חייב בפיצויי פיטורים ובדמי הודעה מוקדמת. טענת המעסיק כי העובד התפטר נדחתה. הסכומים שנפסקו לעובד הסתכמו ב-847,939 שקל, מתוכם 571,980 שקל בגין הפרשי עמלות שלא שולמו. עוד הורתה השופטת להעביר העתק מפסק הדין ליועצת המשפטית בהנהלת בתי המשפט, בשל סכומי התשלומים במזומן המשמעותיים ששולמו במשך עשור, שלא דווחו לרשויות המס. שני הצדדים היו שותפים להתנהגות פזיזה זו. המעסיק חויב לשלם לעובד הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.