ת"א 371/82

תקציר

פסק הדין נסוב סביב זכויותיהם וחבויותיהם של עובדים שנפגעו בתאונות עבודה, ובתביעות הפיצויים שבאו בעקבותיהן מעורבים מספר גורמים: המעסיק, העובד, המוסד לביטוח לאומי והמבטח. המקרה שלפנינו עוסק בעובד רשות הנמלים, שנפגע בעת שנהג במלגזה שבבעלות מעסיקו, ובאחריותם העוקבת של נהג המלגזה והמבטח. פסק הדין קבע מספר עקרונות מרכזיים: ראשית, אחריותו של משתמש ברכב לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תלויה באחריותו של בעל הרכב שהתיר את השימוש, והיא אינה תלויה ביחסי עובד מעביד. שנית, אחריות המבטח נגזרת ומקבילה לחבות המשתמש, והיא נפרדת מאחריות בעל הרכב, גם אם הבעלים והמשתמש חולקים יחסי עובד-מעביד. שלישית, חבות המעביד לפי חוק הפיצויים נובעת מבעלותו ברכב ומהשימוש בו; מעמדם כמעסיק אינו רלוונטי בהקשר זה. רביעית, המבטחת נושאת בתוצאות חבות הנתבעת, והן אינן יכולות לחזור על המשתמש או על מי שהתיר את השימוש, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לבסוף, במקרים בהם נפגעי העבודה סובלים מנפגעי עבודה וזכאים לתגמולים לפי חוק הפיצויים, הביטוח הלאומי, המבטח או כל גורם רלוונטי אחר, נחשבים לצד שלישי על פי חוק הביטוח הלאומי, והוראות פקודת הנזיקין אינם מנועים מלממש את זכותם לתבוע פיצויים. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התובעת והורה לנתבעים לפצות את התובעת ביחד ולחוד בסכום המוסכם של 86,233 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 13,000 ₪. פסק הדין מרחיב את המסגרת הסטטוטורית המסדירה תאונות עבודה ואת החבויות הנלוות של מעסיקים, עובדים ומבטחים, וקובע קדימות למקרים עתידיים של אירועים דומים.