ע"ש 1237/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור משותף של שלושה מערערים על החלטות המשיב להתנגד לשומות תשומות בסך 2.8 מיליון ש"ח קרן לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975. הסוגיה המרכזית בערעור זה היא האם זכאים המערערים לנכות מס תשומות על חשבוניות מס מסוימות, שלטענת המשיב לא היו עסקאות אמיתיות. בית המשפט מוצא כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם לבסס את תוקפן של החשבוניות ואת ניכוי מס התשומות. ראשית, באשר לחשבוניות שהוצאו למערער אלירף ולמערערת ת.א. בגין שירותי ניהול, מקבל בית המשפט את עמדת המשיב כי חשבוניות אלה לא נתמכו בראיות כלשהן לעסקה או למתן שירות. בית המשפט מציין כי החברות שהוציאו חשבוניות אלה היו קשורות למנהל המערערת, רפי טל, ולא היו ראיות מספיקות לתמורה או שירותים כלשהם שניתנו. שנית, ביחס לשתי חשבוניות שהונפקו לט.א. על ידי המערערת זטיפר לצורך ניהול פרויקטים, שב בית המשפט ומצדד בעמדת המשיב כי חשבוניות אלה לא נתמכו בהסכמים או בראיות כלשהן לתשלום. בית המשפט מוצא את עדותו של רפי טל כחסרת אמינות, במיוחד בכל הנוגע לטענותיו בדבר תשלומים ששולמו לצד שלישי, אברהם יעקב, שלא אומתו. יתר על כן, הקשר בין חשבוניות אלו לבין חשבונית שהוציא י.א. עדן, שגם היא נחקרה, מערער עוד יותר את תוקפן של חשבוניות אלה. לבסוף, באשר לשומה שהוצאה לזטיפר, בית המשפט דוחה את הערעור מאחר שלא נדון בתצהירו של רפי טל ולא הוצגו ראיות לביסוס הניכוי. הערעור נדחה, אפוא, והמערערים נושאים ביחד ולחוד בהוצאות המשיב.