ת"פ 30054-08-19

תקציר

הנאשם הודה בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, תוך שימוש ברכב, הפוגעת בבטיחותו ובשלמות גופו של אדם. השופט שקל את הערכים החברתיים שנפגעו, את חומרת העבירה ואת הנסיבות שבהן בוצעה. הם קבעו כי טווח הענישה המתאים הוא 12-30 חודשי מאסר. לאחר מכן, התחשב השופט בנסיבותיו של הנאשם שאינן קשורות לעבירה, לרבות הרשעתו הקודמת, תפקידו כמפרנס היחיד של משפחתו, הודאתו באיחור, השתתפותו בהליך שיקומי והסכם ה"סולחה" בין המשפחות. השופט החליט למקם את עונשו של הנאשם בקצה התחתון של טווח הענישה יחד עם עונשים נוספים, ובכך להימנע מעונש מאסר. במקום זאת, נגזרו על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, צו מבחן ותשלום פיצויים בסך 7,000 שקל לקורבן. השופט נימק את התעלמותו מבקשת התובע לשלול את רישיון הנהיגה של הנאשם בשל הצורך של הנאשם להשתתף בהליך השיקום ולפרנס את משפחתו, הזמן שחלף מאז האירוע ותנאי הסדר הטיעון. סיכום מקיף זה מפרט את השיקולים המרכזיים בהכרעת דינו של השופט, לרבות קביעת אזור הענישה, נסיבות הנאשם והעונש הסופי שנגזר עליו.