ת"א 852-10-22

תקציר

בית המשפט נתן את פסק דינו בתביעת לשון הרע שהגיש איש ציבור, שהתמסר מרצונו לתפקיד ציבורי, נגד אדם שפרסם הערות ביקורתיות אודותיו בקבוצת וואטסאפ. הנתבע צירף להודעתו כתבה בעיתון, שדנה בפרויקט תיאורטי של התובע שלא יצא לפועל. מההודעה, שנשלחה למאות חברי הקבוצה, השתמע כי התובע מצוי בניגוד עניינים והוצע לחקור את מניעיו תוך פגיעה בשמו הטוב. בית המשפט הכיר בחשיבותו של חופש הביטוי, במיוחד בהקשר של ביקורת ציבורית, אך גם הדגיש את הצורך להגן על שמם הטוב של אנשים. נמצא כי ההודעה מהווה לשון הרע, שכן היא משפילה את התובע ועלולה לפגוע במעמדו ובעסקיו. יתר על כן, הוא נחשב ל"פרסום" על פי החוק, שכן הוא הגיע למספר נמענים. עם זאת, בית המשפט סיווג את דברי הנתבע כהבעת דעה, המוגנת בסעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שבחירת המילים של הנתבעת, שאינן מוחלטות אך מרמזות על בחינה, יחד עם ההקשר של מערכת בחירות קרובה ומעמדה של התובעת כדמות ציבורית, הטו את הכף לטובת חופש הביטוי. בנוסף, מחיקתה המהירה של ההודעה על ידי הנתבע והודעת התנצלות שבאה בעקבותיה נחשבו לגורמים מקלים. גם האיום של התובע בתביעה בסך מיליון שקל נתפס כבלתי מידתי ומאיים. משכך, נדחתה תביעת הנזיקין, והתובע חויב בהוצאות המשפט של הנתבע בסך 15,000 ₪. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.